זוהי שעת המהמרים - שמואל ב' ט"ז  מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 07/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שושלת מַלְכוּת, כמקובל בעולם העתיק, אמורה להימשך מדור לדור על ידי העברת המלוכה מאב לבן. שושלת שאול נקטעה כבר אחרי המלך הראשון בטרגדיה מלחמתית מול הפלישתים, כשגם המלך וגם שלושה מבניו נהרגו בה. זו היתה שעת הכושר של דוד. למרות שנותר עוד בן יורש לשאול, הוא, ככל הנראה, לא היה הנסיך המועדף בין הבנים, ולא הוכיח עצמו בשדה הקרב. דוד מתחיל בצעדים זהירים, עולה למלוכה על שבט יהודה בחברון, וממתין לבוא זקני העם משאר השבטים אליו, שיבקשו ממנו למלוך על ישראל כולה. כעת, עומד אחד מבני דוד לתבוע לעצמו את המלוכה בכוח הזרוע, והוא שוקל את האפשרות לרצוח את אביו.

זוהי שעה של מבוכה גדולה בממלכה. דוד, המלך הלגיטימי, אינו בשיא כוחותיו, והוא נס מירושלים. אין הדבר מצביע על נכונותו לוותר על המלוכה, אך מצבו נואש. חלק מנתיני דוד הלכו אחרי אבשלום לחברון, ושבו אתו לירושלים כדי להשתלט על הארמון. גם הכוהנים נמצאים בירושלים, ומי יודע אם יקחו צד במאבק האלים הזה. יועץ הממלכה, אחיתופל, נוטש את דוד ומהמר על אבשלום. לצדו של המלך הבורח עומדים בנאמנות אין קץ יואב ואבישי, האחיינים שלו, שהם גם ראשי הצבא.

האחרונים לבית שאול, אלה ששרדו את החיסולים, עשויים לראות בשעה זו הזדמנות לנקמה, אם כי לא ברור מה יוכלו להשיג אצל אבשלום. בשעה זו, בה אין זמן לבדוק עובדות ביסודיות, יש להתייחס בזהירות להלשנות כמו זו של ציבא, המאשים את מפיבושת בן יהונתן בציפיה לחזרת המלכות לידיו (למרות נכותו).

גם דוד נאלץ להמר, לקבל באמון את דברי ציבא, ולגייס לשורותיו את המלשין. זו גם אינה השעה להסתבך בעימותים אלימים עם כל מי שאינו מסייע לו בדרך, ואפילו מבזה אותו. גם זה סוג של הימור. את ההימור הגדול לוקח דוד על חושי הארכי, אשר רכש את אמונו בהפגינו גינוני אֵבֶל על מצבו הנואש של המלך. הוא שולח את חושי אל גוב האריות, מתוך תקווה שלא יושפע מהאופוריה השוררת במחנה אבשלום, ויצליח לגייס לפחות את הכוהנים לצידו של דוד, להעביר מידע חשוב אל מחוץ לבירה, ואולי לטרפד בדרך כלשהי את המתקפה של אבשלום על המחנה הבורח.

דוד אינו מהמר על אבשלום עצמו. הוא יודע שהוא עצמו אשם בהרחקת הבן הסורר ממנו, מכיר את יצריותו ואת האימפולסיביות שלו, ובנוסף לכל אלה – דוד לכוד באהבתו לבנו זה. את הכשלת אבשלום יצטרכו אנשי דוד לקחת על עצמם, שאם לא כן – תכשיל הפאסיביות של המלך כל סיכוי לצאת בחיים מהמרד.