עצת אחיתופל הראשונה - שמו"ב טז | עופר בורין

מאת: עופר בורין Shimei curses David, 1860 woodcut by Julius Schnorr von Karolsfeld, ויקיפדיה נחלת הכלל ת.פרסום: 07/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

דויד במנוסה. 
תוך כדי המנוסה בא אליו ציבא. כן, ציבא. העבד של שאול שהשתלט על כל רכוש משפחת שאול ולאחר מכן דויד פסק שהוא יהפוך לעבד למפיבושת, בן יהונתן. ציבא מגיע עם אספקה לדויד ואנשיו:

א וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן ׃

דויד מאוד מעונין באספקה הזו. הוא שואל את ציבא איפה מפיבושת, האדון של ציבא. ציבא עונה שמפיבושת נשאר בירושלים כדי לקבל מאבשלום בחזרה את מלכות ישראל:

ג וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלַ֔םִ כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי ׃

בתגובה להסבר של ציבא דויד מחליט שהרכוש שהעביר מציבא למפיבושת יחזור לציבא.
לכאורה – דויד קבל כאן החלטה שיפוטית באופן שרירותי מבלי לשמוע את הצד השני.
אני חושב שצריך לנתח את ההחלטה של דויד מתוך הבנה שדויד חוזר, כפי שהסברתי בפרק הקודם, להיות נרדף כפי שהיה בצעירותו. דויד מבין שציבא לא דובר אמת. הוא מכיר היטב את מפיבושת ואת אבשלום וברור לו שהסיפור של ציבא הוא חסר שחר. אבל את האספקה הוא צריך ויתכן שגם בעתיד יזדקק לאספקה נוספת. ולכן דויד מחליט מה שמחליט – השרידות חשובה יותר מהנראות. 
=====
המפגש הבא של דויד במנוסתו הוא עם העבר שלו מול משפחת שאול. מגיע מולו אדם בשם שמעי בן גרא ממשפחת שאול ומתחיל לקלל אותו בקללות נמרצות מאוד:

ז וְכֹֽה־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל ׃ ח הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל׀ דְּמֵ֣י בֵית־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֨כְתָּ֙ תַּחְתּוֹ וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה

אבישי בן צרויה מבקש להרוג את שמעי, אבל דויד מסרב ומצווה שלא לגעת בו:

יא וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי־עַתָּ֜ה בֶּן־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָֽה ׃ יב אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה ֯בְּעוֹנִי וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃

הבן שלי רוצה להרוג אותי, אז מה אתם מתעסקים עם שמעי בן גרא? עזבו אותו, הוא מקלל כי יהוה שלח אותו. שיהוה יחליט מה לעשות איתי ואיתו!
לכאורה – השלמה מדהימה של דויד עם מצבו.
לדעתי – דויד לא רוצה לבזבז כוחות על מלחמות צד. הוא ממוקד בדבר אחד – בריחה זמנית לצורך חזרה לירושלים וכיבושה מחדש. הוא לא ייתן לאף אחד להוציא אותו מפוקוס.
=====
תמיד אומרים שבדרך למטה מנהיגים פוגשים את כל אלה שהם עברו אותם בדרך למעלה. זה מה שקורה כאן לדויד. ציבא החנפן ושמעי המקלל הם דוגמאות לכך ודויד מראה לנו איך צריך להתנהג מנהיג אמיתי – קור רוח, מיקוד ושליטה עצמית. יפה מאוד דויד!
=====
ובינתיים בירושלים אבשלום מברר עם היועץ חושי הארכי את סיבת עריקתו מדויד.
חושי הארכי מצליח להתקבל לחבורת היועצים הקרובה של אבשלום (כוח דויד עובד...). 
אבשלום מקבל את עצת אחיתופל הראשונה ושוכב עם עשר הפילגשים של דויד אביו על גג הארמון. זה סמל לכל העם על ניצחון אבשלום על דויד וגם מימוש נבואת נתן אחרי פרשת אוריה החיתי.

כב וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל ׃

מזעזע בראייה מודרנית מערבית. 
עצות אחיתופל נחשבו מאוד באותם זמנים. הפסוק האחרון הוא עדות לכך:

כג וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר ֯יִשְׁאַל־ִ֖ בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּן כָּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם ׃

מעניין לראות את עצות אחיתופל הבאות: טובות הן או רעות? תופרנה או לא?
נמתין בסבלנות...