איש דמים מול רצפה בת איה - שמו"ב כ"א | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה PIXABaY ת.פרסום: 14/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק מתחיל בהודעה שבימי דויד היו שלוש שנים רצופות של רעב בארץ:

א וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה

לא ברור מתי היו שלוש השנים האלה. אני חושב שהן היו לפני חטא אוריה ובת שבע, משום שמאז החטא הזה, אין דיבור ישיר בין יהוה ודויד, ואילו כאן, דויד פונה ליהוה בעניין הרעב הכבד ומקבל תשובה:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־שָׁאוּל֙ וְאֶל־בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעֹנִֽים ׃

יהוה מספר לדויד שהרעב הכבד קשור לכך ששאול המית את הגבעונים, וזאת בניגוד להבטחה שנתנו להם זקני ישראל ויהושע במהלך כיבוש הארץ בימי יהושע (יהושע, פרק ט` למי שמעוניין לקרוא. אפשר גם לקבל את המאמר שכתבתי בנושא אז).
חשוב לציין, שלא מוזכר, עד הפרק הזה, ששאול פגע בגבעונים. פתאום, באיזה דיבור אינטימי בין יהוה לדויד צף הנושא.
דויד לא ידע על הסיפור הזה ולכן הוא פונה לגבעונים ושואל אותם – מה העניין? מה עשה לכם שאול?

ג וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת־נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה ׃

צריך לקרוא היטב – דויד שואל מה אפשר לתת לכם כדי לכפר. על מה לכפר לא כתוב. כאילו דויד לא יודע ששאול פגע בגבעונים. 
אני שואל – איך יכול להיות שדויד לא יודע על אירוע כזה? הייתכן שיהוה לא אמר לו את מה שכתוב שאמר לו? יכול להיות שדויד קצת מרמה?
תשובת הגבעונים היא:

ד וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־֯לִי כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל

כלומר – אין לנו ריב כספי עם שאול, ואין לנו דרישה להרוג מישהו מישראל. נראה כאילו הם די המומים מעצם הפנייה של דויד אליהם. 
ודויד מקשה:

וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם ׃

אוקיי מתחנן דויד – אין לישראל חוב כספי אליכם ולא חוב שדורש להמית מישהו מישראל. יש משהו אחר שאתם חפצים בו?
והגבעונים עונים:

ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל ׃ ו ֯יֻנתַּן־לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה ס

אההה כן, נזכרים הגבעונים. שאול רצה/חשב להרוג אותנו (רצה/חשב, לא באמת הרג) ובגלל זה אנחנו מבקשים ממך לתת לנו שבעה מבניו של שאול כדי שנהרוג אותם. 
דויד עונה מיד:

ס וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן ׃

נשמעת אנחת רווחה – הינה מצאנו קורבן ראוי כדי לקבל מאלוהים גשם.
מטורף לא?
קורבן אדם תמורת גשם מיהוה. לי זה נשמע קצת כמו עבודת אלילים מהסוג הבזוי ביותר.
עוד תמוה בעיני, שדרישה כה קיצונית של הגבעונים, אחרי שהם אומרים שאין להם דרישה כלשהיא, אינה מעלה אצל דויד צורך בהתייעצות וקבלת אישור מיהוה. 
ועוד נוסיף – מה חטאם של שבעה בנים אלה? מדוע הם משלמים בחייהם על מעשה עלום שביצע אביהם? דויד שכח את תורת משה (דברים כד פסוק טז`):

טזלֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ ׃

=====
הפרשנות שלי לכל הקטע הזה היא קשה - כל הסיפור הזה הוא יצירת מופת של דויד כדי להשמיד כל שארית שהוא יכול מזרע שאול.
=====
הגבעונים מקבלים שבעה בנים מזרע שאול (שניים מבני רצפה בת איה וחמשה מבני מיכל בת שאול) והם הורגים אותם ומשאירים אותם בשדה, מוקעים כמצוות דויד המלך
עכשיו אמור לרדת גשם לא?
מסתבר שלא.
רצפה בת איה, לוקחת שק ומגינה על הגופות המוטלות בשדה מפני אוכלי הנבלות למיניהם. עוד אחת מגיבורות התנ"ך המוזכרות "על הדרך". אלה שאינן מוכנות לקבל את מצוות המלך ועומדות מולו, כפי שעמדו המיילדות פועה ושפרה מול פרעה.
דויד שומע על כך ומחליט לתת כבוד לגופות (איפה הוא היה קודם?):

יג וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים ׃ יד וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־עַצְמוֹת־שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן־בְּנוֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֨בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ

שאול, יהונתן ושבע הגופות שהגבעונים הרגו מובאות לקבר מכובד – הפעם דויד לא מקונן אבל כרגיל מתקן עוולות שהוא היה אחראי להן.
ועכשיו, אחרי שהגופות הובאו לקבר מסודר, מתרחש הנס:

וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַֽחֲרֵי־כֵֽן ׃

כלומר – נשאלת השאלה: האם יהוה מפסיק את הבצורת בגלל שדויד נתן לגבעונים את מבוקשם, או בזכות רצפה בת איה, שלימדה את דויד פרק בהלכות כבוד המת, בנאמנות למשפחה ועמידה מוסרית איתנה גם מול מלך אכזר?
כל אחד ייתן לעצמו את התשובה שנראית לו. התשובה שלי היא ברורה ונכונה עד היום – רצפה בת איה הפסיקה את הבצורת. רצפה בת איה החזירה קצת מוסר וצדק לממלכת דויד הנרקבת והולכת.
=====
כפי שכתבתי בפרקים קודמים, גם כאן דויד נותן לאנשים אחרים לעשות עבורו מלאכות קשות, כמו העלאת קורבן אדם ליהוה (או בלשון יותר עדינה – שליחת אנשים למוות ידוע מראש בידי הגבעונים).

איש דמים היה דויד. היה לו לב אבן. ומלאכתו נעשתה בידי אחרים.