ספיחי מלחמת האזרחים  - שמואל ב' כ' | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 14/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

גם גורלו של עמשא בן יתר(א) שייך לאותה תקופה חסרת שקט של כישלון מרד אבשלום. את נאמנות העם אליו לא קנה דוד בחזרה בזול. מרד שבע בן בכרי, מאנשי שבט בנימין, היה הביטוי הבוטה ביותר של האיום על שלטון דוד ועל אחדות הממלכה; אבל היו גם אנשים בתוך הצבא, שהיה עליהם להתמודד על מעמדם מחדש, וחלק מההתמודדויות האלה נסתיימו בחיסולים.

עמשא מוזכר כבר בפרק י"ז:

וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא, וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ, אֲחוֹת צְרוּיָה, אֵם יוֹאָב.

עמשא היה, כמו יואב ואבישי, אחיין של דוד. נאמנותו של יואב למלך באה לידי ביטוי ביציאתו של יואב עם דוד מירושלים. אבשלום מינה את בן-דודו עמשא לשר הצבא המורד. עם מות אבשלום מידי יואב, שהפר את מצוות מלכו, וערב שובו של דוד לירושלים, עושה המלך מעשה לא חכם, וממנה את עמשא לשר הצבא במקום יואב.

וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ: הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב!

מה היו המניעים למעשה זה של דוד? האם הכעס על הריגת אבשלום בידי יואב, או שמא הרצון לפייס את מנהיגי המחנה היריב? קשה לדעת; אבל יואב, האיש החזק בממלכה, זה שהעמיד את דוד על מקומו ברגע הקריטי של הידיעה על מות אבשלום, לא ישתוק להשפלה הבלתי מוצדקת הזאת. שעת הכושר תגיע תוך זמן קצר, עם פרוץ מרד שבע בן בכרי:

וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה, וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי: עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם. אַתָּה, קַח אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ, וּרְדֹף אַחֲרָיו, פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת, וְהִצִּיל עֵינֵנוּ. וַיֵּצְאוּ אַחֲרָיו אַנְשֵׁי יוֹאָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּבֹּרִים, וַיֵּצְאוּ מִירוּשָׁלִַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.

עמשא, שנשלח להזעיק את אנשי יהודה למרדף אחר שבע בן בכרי, מאחר לשוב לירושלים. דוד מבין, כי גורם הזמן מאד משמעותי, והוא שולח את אבישי להתחיל במרדף. אל אבישי מצטרפים יואב אחיו וחיל השכירים הנאמן לדוד, והם מתכנסים בגבעון. משמגיע עמשא להצטרף אליהם, רוצח אותו יואב, ותופס את מקומו מחדש בראש הצבא. הוא מתגבר על היסוסיהם של אנשי הצבא, שראו את גופת עמשא, ומגייס אותם להמשך המרדף.

עם שבירת המרד מסתיימים גם המאבקים הפנימיים בין ראשי הצבא, לפחות לפי שעה. הפרק מסכם את רשימת ההנהגה שתפסה פיקוד בסוף התקופה המביכה הזאת:

וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו, וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל הַמֶּלֶךְ, וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל, וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי, וַאֲדֹרָם עַל הַמַּס, וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר, וּשְׁוָא סֹפֵר, וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים, וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד.

האם היתה זו הנהגה מגובשת ומאוחדת? האם תמו המאבקים הפרסונליים בין אנשי דוד? מי שמכיר את המשך הסיפור יזהה בקלות את שמו של בניהו בן יהוידע, שיהיה בעתיד זה שיסיים ברצח את הקריירה המגואלת בדם של יואב.