שלמה ותורת המלך -  מל"א ה' | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY Image by <a href="https://pixabay.com/users/kudybadorota-6300591/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=3551832">Dorota Kudyba</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=3551832">Pixabay</a> ת.פרסום: 27/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בספר דברים, פרק י"ז נאמר:

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ: אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי, שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ. לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וַיהֹוָה אָמַר לָכֶם: לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם, לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.

האם תיאור מלכותו של שלמה עומד בקריטריונים שהציב ספר דברים? נראה כאילו `חוק המלך` של התורה נכתב מתוך מבט ביקורתי, ביקורתי מאד, על מלכותו של שלמה.

אכן, שלמה לא היה איש נכרי. כאלה היו, אם נאמין לכתוב בתנ"ך, כל מלכי יהודה וישראל. אבל...

וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים.

אם זה לא נחשב ל`יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים` – מה כן נחשב?

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה, מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת, חִתִּיֹּת - מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

גם דיווח זה מנוגד באופן מקומם לדרישת התורה `וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים`.

וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם, חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה, וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה, כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית, מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ, וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת, וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה, וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז (פרק ז`)

זה ארמון המלך שלמה, המפגין את עושרו הרב. גם ביקור מלכת שבא אצל שלמה הביא עמו מתנות יקרות ערך, ובהן זהב רב ואבן יקרה. ובפרק י` נאמר: וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה.

כל התיאורים האלה, המפורטים מאד, מדגישים עבורנו, כי מלכותו של שלמה לא הצטיינה בצניעות המתבקשת מהתורה. לעומת זאת, למרות הדרישה מהמלך לקרוא בתורה כדי לקיים את כל מצוותיה, דבר לא מסופר על כך בתיאורים המפורטים של מלכות שלמה, מלבד מפעלי הבנייה הכבירים, ובתוכם בניית המקדש המפואר.

מה מוסיף התנ"ך להערכת שלמה המלך מבחינה מוסרית? מחד – מודגשת חוכמתו הרבה (לא חוכמת התורה, כי אם ידע מדעי אודות הצמחים ובעלי החיים, ויכולת כתיבה מחוכמת), ומאידך – השפעתן השלילית של הנשים הנכריות, שהביאו עמן אל ארמון המלך את פולחני האלילים הזרים.

על פי התנ"ך, זה המצוי לפנינו בספר מלכים, למרות כל הפאר והתהילה, למרות מפעלי הבנייה האדירים, למרות השלום והשגשוג הכלכלי, איכזב שלמה. לא נאמר עליו כי עשה הטוב בעיני ה`, וקריעת מלכותו בימי בנו רחבעם לא היתה תאונה, כי אם תוצאה של אכזבת האל ממנו.