כבוד המלכים - מלכים א' י' | מני גל

מאת: מני גל, בתמונה שלמה ומלכת שבא, פיירו דלה פרנצ'סקה, ויקיפדיה נחלת הכלל 1452-1466, ארצו AREZZO ת.פרסום: 01/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

`כְּבְּרַ נַגַשְׂתּ` (כַּבִּירוּת הַנּוֹגְשִׂים) הקרוי בעברית `כבוד המלכים` הוא ספר עתיק וחשוב מאד בתרבות האתיופית. הוא קושר בין ייחוסה של שושלת המלכים הסלומוניים (צאצאי שלמה) לשלמה המלך ולמלכת שבא. אמנם לא ברור מתי נחתם הספר, אך סביר להניח, כי מקורותיו קדומים מאד.

מחציתו הראשונה של הספר מספרת על ביקור מלכת שבא אצל המלך שלמה בירושלים, כמסופר בתנ"ך. מכאן נמשכת העלילה לכיוון לא מקראי בעליל. מלכת שבא חזרה למולדתה עמוסת מתנות, כשהיקרה ביניהם היא בן שנשאה ברחמה, בנם המשותף של המלכה ושל שלמה. זה היה בנו בכורו של שלמה, שנולד שנים רבות לפני רחבעם. כשהתבגר, יצא הבן מנליק למסע ביקור אצל אביו, ונתקבל בכבוד מלכים. שלמה רצה להשאירו בירושלים ולהוריש לו את הממלכה בבוא העת, אך מנליק העדיף לשוב לאתיופיה. הוא עזב את ירושלים, מוקף בפמליה של בניהם הבכורים של הכוהנים והאצילים של ממלכת ישראל, במגמה לשלב את אתיופיה באימפריה הסלומונית, ולנהלה באמצעות אותם אצילי יהודה. החבורה זממה וביצעה מעשה מחתרתי, וגנבה עמה את ארון הברית. וכך שב מנליק למולדתו, כשהוא מביא עמו את הליווי האלוהי, שיספק בהמשך את ההצדקה להעברת החיבה והנאמנות של אלוהים מעם ישראל, העם שבגד באלוהיו שוב ושוב, אל העם האתיופי.

מחציתו השנייה של הספר עוסקת בפולמוס הבין דתי שבין הנצרות ליהדות, כשהספר טוען כי אלוהים נטש את העם הנמאס והעביר את נאמנותו לנוצרים של אתיופיה, שדתם היא הצודקת.

חיפוש אחר רקע היסטורי לסיפור הדמיוני הזה מעלה כי במאות החמישית-שישית לספירה נאבקו ביניהן ממלכת חמייר, יורשת התרבות השבאית, שמרכזה בתימן, ואשר נשלטה לתקופה ארוכה למדי על ידי שושלת מלכים יהודיים, לבין ממלכת אקסום הנוצרית שבאתיופיה, שגם לה שורשים היסטוריים עתיקים בממלכת שבא שבתימן. את הדי נצחונה של ממלכת אקסום על ממלכת חמייר בשנת 525 ניתן לזהות בסיפור המופיע ב`כבוד המלכים`. ניצחון זה חיזק את התפיסה האתיופית כי הם היורשים הצודקים של היהדות המקראית, וכי דתם הנוצרית היא הנכונה ובעלת הזכויות. יתכן כי בתקופה זו הלך והתפתח המיתוס אודות מלכת שבא, שלמה המלך ובנם המשותף מנליק.