כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה - מל"א י'| עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה, נחלת הכלל ת.פרסום: 03/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שלמה המלך מעצים את כוחו הכלכלי באמצעות בריתות עם מלכי האזור.
על הברית עם חירם מלך צור כבר קראנו.
על הברית עם פרעה מלך מצרים גם כבר קראנו.
בפרק הזה הוא כורת ברית עם מלכת שבא:
זה מתחיל בכך שמלכת שבא מגיעה לביקור אצל שלמה המלך ומביאה עמה הרבה מאוד מתנות. היא מגיעה לביקור משום ששמעה על חוכמתו ועושרו הרב של שלמה, שניתנו לו ע"י יהוה. היא באה לכאורה לנסות את שלמה בחידות:

א וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת ׃ ב וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּמַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ ׃ ג וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ ׃

בפועל אנחנו נראה שהיא באה כדי לעשות "ביזנס".
מלכת שבא בוחנת את חוכמתו של שלמה והוא עומד במבחן.
לאחר שעבר את המבחן הזה נחתם הסכם לפיו שלמה מקבל ממלכת שבא מתנות לרוב ובתמורה נותן לה את כל מה שהיא ביקשה וכמובן שולח אתה בחזרה לארצה עם מתנות "כיד המלך":

יג וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ ׃

מה היה חפצה של מלכת שבא?
לדעתי – בדיוק במה שחפץ מלך חירם, שגם הוא נתן לשלמה הרבה מאוד מתנות וקבל כל אשר חפץ.
הם רצו – מעבר בטוח של סחורות שהם הביאו מאפריקה וממקומות אחרים דרך הים (לשם כך בנה שלמה, באמצעות הידע מחירם מלך צור, צי אניות) ומעבר בטוח של הסחורות ביבשה דרך דרכים שחצו לאורכה של ארץ ישראל.
שלמה ניצל את מיקומה של ארץ ישראל, הן כמקום מעבר יבשתי והן את החיבור לים התיכון ולים האדום, ובתמורה לביטחון שהעניק לחירם מלך צור ומלכת שבא, קבל מהם נתח משמעותי כמס. את פרעה מלך מצרים הוא הרגיע דרך הכבוד והארמון שנתן לביתו.
הכול טוב ויפה.
אבל מה עשה שלמה עם העושר הרב:
1. כיסא מלכותי לו ולבית יהוה וכלי נגינה מפוארים – כולם עם הרבה מאוד זהב
2. מגיני זהב ללוחמים
3. כיסא המלכות היה מקושט באריות ושאר מיני חיות, כולם מזהב
4. כלי המשקה (סכו"ם) מזהב
5. 1400 רכבי פרשים ו 12,000 פרשים אותם הוא פרש לכל אורך הדרכים בארץ ישראל כדי לאבטח את המסחר.
6. ועוד ועוד תיאורים של פריטים שונים, כולם מזהב.

הפסוק הבא מתאר חלק מהראוותנות והפאר:

כאוְכֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה ׃

הכול מזהב. כסף בכלל לא נחשב! 
מסתבר שכל חוכמת המסחר והפוליטיקה של שלמה נועדה לדבר אחד ויחיד – לספק את תאוותו של שלמה לעושר. מלך "שופוני".
עם ישראל לא ראה כלום מכל זה. 
אז היה שלמה הטייקון הגדול ובוודאי היו עוד טייקונים קטנים לידו.
חירם הוא נובל אנרגי של היום.
מלכת שבא היא משפחת עופר של היום.
מלכים נוספים (מצרים ועוד) הם שלדון אדלסון ואלוביץ של היום.
דרכי המסחר היבשתיות של אז הן מתווה הגז של היום.
נמלי הים של אז הם אוצרות הטבע של ים המלח של היום.
וארמונות שלמה ובת פרעה הם ההולילנד של היום.
והעם, "יושב איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (כן כן גם זה פסוק מתקופת מלכות שלמה), רואה את כל העושר הזה, מבין שהכול קורה מעל הראש שלו ולבסוף הוא מתמרד.
=====
נעמי שמר כתבה:
"ירושלים של זהב 
ושל נחושת ושל אור"

שלמה הסתפק רק בזהב ולא החשיב את הנחושת (העם) והאור (המוסר).

תיאור מושלם ויפה של המין האנושי המכוער.