קיבעונות מחשבתיים ואסונות לאומיים | מל"א ט"ז | עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה ויקיפידיה נחלת הכלל, חורבות שומרון 1925 ת.פרסום: 09/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

קבעון מחשבתי המוביל לאסון מתמשך – זו הכותרת שהייתי נותן לפרק הזה.
=====
אני אתחיל את המאמר על הפרק הזה מסופו:

לד בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָאֱלִ֖י אֶת־יְרִיחֹ֑ה בַּאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂגִיב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נֽוּן ׃ ס

מתואר כאן אדם, ששמו חיאל, אשר בימי ממלכת אחאב החליט לבנות מחדש את העיר יריחו. במהלך הבנייה מתים כל ילדיו מאבירם בכורו ועד שגיב צעירו (לא כתוב כמה ילדים היו ביניהם – אבל כולם מתו).
כל זה קורה כי הרבה מאוד שנים קודם, כאשר כבש יהושע את יריחו (יהושע פרק ו`), הוא נשבע את השבועה הבאה:

כו וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת-הָעִיר הַזֹּאת אֶת-יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ.

אין לבנות את יריחו מחדש. מי שיעז לעשות זאת יומתו כל ילדיו. הניסוח מאוד דומה, הצליל מאוד דומה והביצוע – קטלני.
המסקנה – אדם מחליט לעשות משהו, המציאות טופחת על פניו באופן הבוטה ביותר, כאשר ילדיו מתים אחד אחרי השני, אבל הוא נעול בקיבעון מחשבתי כה עמוק, שהוא לא עוצר לרגע ולא משנה את מהלך העניינים.
==========
כעת, נראה מה מתואר בפרק לבד מהפסוק האחרון על חיאל. 
כל הפרק עוסק במלכי ישראל ובכך שהם כולם עיצבנו את יהוה ועבדו עבודה זרה.
ראשון מתואר בעשא ויהוה מודיע שהוא יחסל את ביתו בדיוק כפי שחיסל את בית ירבעם.
אחריו מלך אלה בנו. גם הוא עצבן את יהוה והוא חוסל אחרי שנתיים.
זמרי, אחד השרים של אלה, הורג את המלך בזמן שהצבא יצא לעוד איזה קרב מול פלישתים. זמרי גם הוא חוטא ליהוה ותוך שבוע (שבעה ימים) מחוסל ע"י עומרי, שר הצבא של ממלכת ישראל.
עומרי, לאחר קרב קצר מול מישהו בשם תבנין, עולה למלוכה ומולך על ישראל ביד רמה במשך 12 שנים. עומרי גם הוא חוטא ליהוה:

כה וַיַּעֲשֶׂ֥ה עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיָּ֕רַע מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו ׃ כו וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֨רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט וּבְחַטֹּאתָיו אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַכְעִ֗יס אֶת־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם ׃

ואחרי עומרי עולה לשלטון, בנו אחאב. אחאב מולך על ישראל 22 שנה. אחאב גם הוא עושה הרע בעיני אלוהים. הוא אף מגדיל לעשות, נושא לאישה את איזבל בת צידונים, והיא מביאה אתה את אלוהי הבעל המשוקצים לתוך ממלכת ישראל:

לא וַיְהִי֙ הֲנָקֵ֣ל לֶכְתּ֔וֹ בְּחַטֹּ֖אות יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיִּקַּ֨ח אִשָּׁ֜ה אֶת־אִיזֶ֗בֶל בַּת־אֶתְבַּ֨עַל֙ מֶ֣לֶךְ צִידֹנִ֔ים וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲבֹ֣ד אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לֽוֹ ׃ לב וַיָּ֥קֶם מִזְבֵּ֖חַ לַבָּ֑עַל בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן ׃ לג וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַעֲשׂ֗וֹת לְהַכְעִיס֙ אֶת־יְהוָֹה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֨ל מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו ׃

מסכת שלמה של מלכים, שבאופן שטתי עולים למלוכה ועושים את הרע בעיני יהוה. מממצאים ארכיאולוגים מסתבר שתקופת מלכות עומרי ואחאב הייתה תקופה שבה מבחינה צבאית ממלכת ישראל הייתה חזקה מאוד ואף מבחינה מדינית יצרה קשרים ענפים עם ממלכות שכנות באופן שמאוד מזכיר את תקופת שלמה. כל זה לא מוזכר בתנ"ך. התנ"ך מתמקד בעבודת האלילים, בעבודה הזרה. 
כמו בימי שלמה – יש עוצמה, יש כוח, יש כנראה הרבה עושר – אבל אין מוסר והתשתית הפנימית חלולה.
ולמרות שיהוה מזהיר מפני האסונות שיבואו, המלכים לא משנים את דרכם. הם שבויים בקיבעון מחשבתי, בקונספציה, שמשתלטת עליהם. הם נמשכים למלוכה עצמה, לכוח, ולא משנים את דרכם.
=====
קבעון מחשבתי, קונספציה, חוסר גמישות, חוסר פתיחות – הם סימן לאסון הממשמש ובא.
חווה זאת חיאל הבונה את יריחו, תחווה זאת ממלכת ישראל בשל מלכיה שאינם משנים את דרכם, חוו זאת היהודים באירופה שלמרות כל האזהרות שלפני מלחמת העולם השנייה נתקעו בקונספציה ש"זה לא יכול לקרות", חוותה זאת מדינת ישראל במלחמת "יום כיפור" ולדעתי ולצערי אנחנו חווים זאת בעשרים השנים האחרונות, מאז רצח רבין, בקיפאון המדיני ובקונספציה של ארץ ישראל השלמה ו"אין פרטנר".
גם לנו יש נביאים המתריעים בשער, ובראשם פרופסור ליבוביץ` ז"ל – אבל מי שומע להם?
==========
ובשולי הדברים – גם דברים טובים קורים בתקופה הזו. 
עומרי מלך ישראל, מקים את בירת ישראל (המקבילה לבירת יהודה, ירושלים):

כד וַיִּ֜קֶן אֶת־הָהָ֥ר שֹׁמְר֛וֹן מֵ֥אֶת שֶׁ֖מֶר בְּכִכְּרַ֣יִם כָּ֑סֶף וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־הָהָ֔ר וַיִּקְרָ֗א אֶת־שֵׁ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה עַ֣ל שֶׁם־שֶׁ֔מֶר אֲדֹנֵ֖י הָהָ֥ר שֹׁמְרֽוֹן ׃

מסתבר שמשפחה בשם שמר החזיקה בשטחים שבהר שומרון.
יפה שעומרי נותן לעיר הבירה של ממלכתו שם השומר כבוד לבעלי השטח, משפחת שמר, ולא מאדיר את שמו שלו בשם העיר (למשל עומרי-צדק, עומרי-כסנדריה ...)
ייתכן שהשתייכותה של המשוררת נעמי שמר לאלה המצדדים בחזון ארץ ישראל השלמה, קשור גם לקשר של שם משפחתה עם בירת ישראל העתיקה, שומרון, ששמה על שם משפחת שמר.
בכל אופן, גם איש כמוני המוכן לוותר על חלקי ארץ ישראל לטובת הסדר עם הפלסטינים והעולם הערבי, חשוב שיעשה זאת כשהוא מכיר ויודע על מה הוא מוותר.