וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָ֖ם כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו ׃ מל"א טו | עופר בורין |

מאת: עופר בורין התמונה © Can Stock Photo / focalpoint ת.פרסום: 09/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק מתמצת עשרות שנים של יריבות בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה.
ביהודה – אחרי רחבעם, מלך אבים בן רחבעם (זמן קצר מאוד, שלוש שנים בלבד) ואחריו אסא בן אבים, שמלך 41 שנים. אבים המשיך את דרך אביו, רחבעם, והיה מלא בעבודה זרה. אסא, לעומת זאת, נלחם בעבודה הזרה וטיהר את יהודה מכל עבודה זרה.
בישראל, אחרי ירבעם מלך נדב בן ירבעם (זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד) ואחריו בעשא בן יששכר, שמרד בנדב ומלך 24 שנים. בעשא הכחיד את כל זרע ירבעם (ובכך מימש את נבואת אחיה השילוני) אולם המשיך גם הוא בעבודה זרה.
במשך כל התקופה הזו, כאמור, הייתה יריבות שלוותה בקרבות בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה.

ו וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָ֖ם כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו ׃

טז וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יְמֵיהֶֽם ׃

בשלב מסוים, כאשר אסא מלך יהודה חשש שבעשא עומד לגבור עליו, פנה אסא לעזרת מלך ארם שיבוא לעזור לו במלחמה נגד ישראל. בתמורה – שיחד אותו אסא בזהב וכסף מהשאריות שנותרו בבית האלוהים לאחר שרחבעם מסר את כל הזהב לשישק מלך מצרים.
כלומר – יהודה כל כך שונאים את ישראל, שהם מוכנים לשתף עמים זרים במלחמה הפנימית המיותרת על ההגמוניה על עם ישראל.
מלך ארם נענה לבקשת אסא והוא חובר לאסא ועוזר לאסא להתגבר על בעשא, אם כי שתי הממלכות ממשיכות להתקיים באיבה גדולה זו לצד זו.
=====
כשאני קורא את כל הסיפור הזה אני חושב על דבר אחד – איזה אסון מביאים מנהיגים שלא מדברים ביניהם. מלך ישראל ומלך יהודה לא נפגשים ולו פעם אחת בניסיון להידבר, בניסיון להגיע לידי הסדר בין שתי הממלכות ששתיהן בנות אותו עם. כנראה שהם חשבו ש"אין פרטנר".
נראה כאילו יש משהו ב DNA האנושי, שלא פסח עם מנהיגי העם היהודי, שמעדיף אגו, כבוד אישי, מלחמה, דם ומוות על פיוס וחיים של פשרה.
=====
המסר הוא פשוט וברור – אנחנו חייבים למצוא את הדרך לשלום בינינו כדי שנוכל לחיות. 
לצערי אני לא רואה את זה קורה בקרב מנהיגי הדור הזה.