רחבעם, ירבעם – זה נבלה וזה טריפה - מל"א י"ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה CANSTOCKPHOTO ת.פרסום: 09/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 קראנו בפרקים הקודמים שירבעם מלך ישראל בנה במות ומזבחות ליהוה מחוץ לירושלים, שנשארה בידי רחבעם וממלכת יהודה.

קראנו גם שירבעם קבל אזהרה מיהוה בדמות "איש האלוהים" בפרק הקודם, אבל האזהרה הזו נפלה על אוזניים ערלות.
כאן נכשל ירבעם – הוא לא שמע לקול אנשי הרוח, אנשי המוסר, או אנשי האלוהים במובן הדתי/אמוני.

והתוצאה היא הרת אסון.
=====
בנו של ירבעם חלה מאוד וירבעם שולח את אשתו לנביא שהכתיר אותו למלוכה, אחיה השילוני, כדי לברר מה יהיה עם הילד.
פתאום, כשיש איזו בעיה אישית, המלך נזכר בנביא. 
והנביא, זקן, עיוור, "רואה" את העתיד בצורה ברורה, קרה ואכזרית (מסתבר שנביא אמיתי לא צריך את חוש הראייה כדי להסיק מסקנות על העתיד):

ט וַתָּ֣רַע לַעֲשׂ֔וֹת מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֑יךָ וַתֵּ֡לֶךְ וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֤ים וּמַסֵּכוֹת֙ לְהַכְעִיסֵ֔נִי וְאֹתִ֥י הִשְׁלַ֖כְתָּ אַחֲרֵ֥י גַוֶּֽךָ ׃ ס י לָכֵ֗ן הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יָרָבְעָ֔ם וְהִכְרַתִּ֤י לְיָֽרָבְעָם֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר עָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבִֽעַרְתִּי֙ אַחֲרֵ֣י בֵית־יָרָבְעָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר יְבַעֵ֥ר הַגָּלָ֖ל עַד־תֻּמּֽוֹ ׃ יא הַמֵּ֨ת לְיָֽרָבְעָ֤ם בָּעִיר֙ יֹאכְל֣וּ הַכְּלָבִ֔ים וְהַמֵּת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר ׃

אתה המלך הכי גרוע שהיה לעם ישראל עד כה. עשית לך אלוהים אחרים והשלכת את יהוה מאחוריך, ולכן לא יישאר ממך ומביתך כל זכר. כולם ימותו עד תום. ללא שום שריד.
=====
מלך שמקבל את המנהיגות בזכות היותו מתנגד למלך שמתעמר בעם (זה היה "כרטיס" הכניסה של ירבעם למלוכה עת מרד בשלמה) ואחרי שמקבל את המלוכה שוכח את הדרך ואת מי שהעלה אותו למלוכה – דינו חיסול.
למאמינים זה ברור – עבודה זרה היא רעה ובסופה יבוא אסון.
בעיני, שאיני מאמין, מנהיגות ששוכחת שנועדה לשרת את העם, אינה ראויה ולכן תחוסל. מנהיגות, שאינה מכפיפה את עצמה למוסר וליושר, אינה ראויה ולכן תחוסל.
=====
ומעבר לכביש (או לשביל החמורים והגמלים של אז), במלכות יהודה בהנהגת רחבעם, העניינים לא שונים בהרבה:

כב וַיַּ֧עַשׂ יְהוּדָ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְקַנְא֣וּ אֹת֗וֹ מִכֹּל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֲבֹתָ֔ם בְּחַטֹּאתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר חָטָֽאוּ ׃ כג וַיִּבְנ֨וּ גַם־הֵ֧מָּה לָהֶ֛ם בָּמ֥וֹת וּמַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן ׃ כד וְגַם־קָדֵ֖שׁ הָיָ֣ה בָאָ֑רֶץ עָשׂ֗וּ כְּכֹל֙ הַתּוֹעֲבֹ֣ת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃

תוך כדי הקריאה ציפיתי לראות קללות נמרצות וחיסול ממלכת יהודה-רחבעם, בדומה למה שקרה לישראל וירבעם.
אבל לא זה מה שקורה.
אלוהים לא מקלל ואין נביא שנותן נבואות זעם.
מה שקורה הוא שמלך מצרים, שישק, יוצא למלחמה עם יהודה ובוזז את ירושלים:

כה וַיְהִ֛י בַּשָּׁנָ֥ה הַחֲמִישִׁ֖ית לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֑ם עָלָ֛ה שׁוּשַׁק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרוּשָׁלִָֽם ׃ כו וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־כָּל־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה ׃

שישק המצרי לוקח את כל אוצרות בית יהוה ואת כל אוצרות בית המלך ואת כל מגיני הזהב שעשה שלמה וכנראה שמסתפק בכך ולא משמיד את יהודה וירושלים.
כל פאר הזהב והראוותנות של שלמה נלקחים וזה מה שלדעתי מציל את יהודה ורחבעם מנבואת זעם אלוהית. נראה כאילו הביזה הזו מנקה את כל ה"מוגלה" הראוותנית של שלמה ונותנת ליהודה הזדמנות להתחיל מחדש ואולי הפעם באופן שיהיה חביב על יהוה (או באופן הומני וראוי כפי שאני מבין את ה"אלוהים").
=====
יהודה קנו הזדמנות נוספת עם הזהב והראוותנות של שלמה.
האם הם מבינים את זה? האם זה יספיק?
=====
מחשבה נוספת על ההבדל בין ירבעם לרחבעם:
גם בממלכת ישראל וגם בממלכת יהודה היו עסוקים בעבודה זרה.
על פי הכתוב – בממלכת ישראל, ירבעם הוביל את החטא הזה באופן אישי, והוא זה שגרם לחטאים של העם, שנהו אחריו:

טז וְיִתֵּ֖ן אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל ׃

לעומת זאת, בתיאור חטאי יהודה, מקומו של רחבעם נפקד. מוזכר השבט בחוטא כולו, ללא ייחוד כלשהוא של הובלה או מנהיגות של רחבעם:

כב וַיַּ֧עַשׂ יְהוּדָ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְקַנְא֣וּ אֹת֗וֹ מִכֹּל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֲבֹתָ֔ם בְּחַטֹּאתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר חָטָֽאוּ ׃ כג וַיִּבְנ֨וּ גַם־הֵ֧מָּה לָהֶ֛ם בָּמ֥וֹת וּמַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן ׃

מכאן – ירבעם, כמנהיג, הוביל את ההידרדרות ואילו רחבעם כמנהיג הצטרף לעם.

בכל מקרה, העם ישלם את המחיר.