אחד מול ארבע מאות - מל"א כ"ב | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABUY ת.פרסום: 18/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פתיחת הפרק הכעיסה אותי:

א וַיֵּשְׁב֖וּ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֑ים אֵין מִלְחָמָ֔ה בֵּ֥ין אֲרָ֖ם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל ׃ פ ב וַיְהִ֖י בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֑ית וַיֵּ֛רֶד יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל ׃ ג וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּֽי־לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם ׃

שלוש שנים של ישיבה וחוסר לחימה (סוג של שלום) עם ארם – למה לקלקל?
ואז, מלך ישראל, קושר ברית עם מלך יהודה כדי לצאת למלחמה מול ארם, מתוך מטרה להחזיר לשליטת ישראל את רמות גלעד – אלה שהובטחו בעבר הירדן המזרחי. כאז כן היום – מקדשים בישראל שטח מובטח גם במחיר דמים.
מלך ישראל ומלך יהודה מוצאים את הדרך לברית ביניהם לא לטובת איזה מיזם שייטיב עם העם, אלה במלחמת יש ברירה מול אויב חיצוני, שכבר שלוש שנים אין אתו מלחמה ואין גם עדות שיש לו כוונה לצאת למלחמה. כלומר אין כאן אפילו מתקפת מנע כפי שנקטנו במלחמת ששת הימים מלשון "הקם להורגך השכם להורגו". לא – יוצאים למלחמה בשביל כיבוש שטח.
משלושת הפסוקים האלה אפשר ללמוד הרבה על המציאות שלנו במדינת ישראל. נראה לי שגם היום אנחנו צריכים אויבים מבחוץ כדי להתלכד, ואם אין כאלה אז נמציא אותם.
=====
יהושפט מסכים להצעת אחאב אבל מבקש להיוועץ בנביאים לפני היציאה לקרב. אז היה מקובל לקבל ברכה מיהוה לפני יציאה למלחמה. מעניין מתי בצה"ל יקימו ענף "נבואות מלחמה".
אחאב מסכים ומכנס ארבע מאות נביאים ושואל אותם אם לצאת למלחמה על הגלעד.
התשובה ניתנת על ידי כל 400 הנביאים, כפה אחד:

ו וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִיאִים֮ כְּאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הַאֵלֵ֞ךְ עַל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן אֲדֹנָ֖י בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ ׃

תזמורת של "יסמנים" עלובים.
ככה זה כשהנבואה מפחדת מהמלך.
=====
ב 2019 אין נביאים. יש לשלטון איזונים אחרים כמו האופוזיציה, בתי המשפט, העיתונות ואנשי התרבות והרוח.
במצב הזה, ברורה הדרך שבה בוחר השלטון בישראל 2019 להפוך את כל האיזונים ל"שפוטים שלו". כולם יהיו "ישראל היום" או שלא יהיו!
=====
יהושפט מלך יהודה, השותף של אחאב, מבקש לבדוק אם יש אולי נביא נוסף שטרם אמר את דברו. הוא מרגיש שאם 400 נביאים אומרים אותו דבר, יש כאן משהו מסריח ולכן מבקש second opinion.
אחאב אומר שיש אכן איזה נביא נוסף, אבל מראש מודיע שזה נביא שמתנגד תמיד למלך ולכן דעתו מיותרת. יהושפט מתעקש ואחאב מנחה את אנשיו להביא את הנביא הנוסף.
חשבתי, שמדובר באליהו, אבל מסתבר שמדובר בנביא אחר, מיכיהו שמו.
כנראה שלאליהו אי אפשר לקרוא, הוא בא בעצמו מתי שהוא רוצה לבוא.
מיכיהו הוא הנביא שיעץ לאחאב במלחמות קודמות עם ארם והוא זה שניבא את חיסול שושלת אחאב בגלל שלא הרג את הדד מלך ארם בקרבות קודמים.
בכל אופן – מיכיהו מגיע ומתייצב בפני שני המלכים ו- 400 הנביאים, ולאחר שהשליחים מזהירים אותו לאמר מה שאמרו שאר הנביאים, שואל אותו אחאב:

טו וַיָּבוֹא֮ אֶל־הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֨יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־נֶחְדָּ֑ל

ותשובת הנביא:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ ׃

הפתעה – מיכיהו אומר את מה שאמרו 400 השקרנים לפניו.
אחאב מבין שמיכיהו צוחק עליו ודורש ממנו להגיד נבואת אמת.
אז מיכיהו אומר את נבואת האמת שבה אחאב אמור למות בקרב וישראל יפסידו את הקרב לארמים.
תגובת אחאב צפויה:

יח וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלוֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֽוֹא־יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־רָֽע ׃

אתה רואה, אומר אחאב ליהושפט, אמרתי לך – הוא תמיד הולך נגדי.
את ההיגיון של אחאב אני בוודאי לא מבין, שהרי מבחינתו כל מה שאומר מיכיהו זה לא חשוב. אם הוא אומר שקר – הוא שקרן. ואם הוא אומר אמת – הוא אויב.
התוצאה – מיכיהו נשלח לכלא ואחאב ויהושפט יוצאים לקרב שבו הם מפסידים ובו אחאב נהרג.
=====
מתעוררת כאן שאלה מרתקת – איך יודעים מי נביא אמת ומי נביא שקר?
כזכור, משה דן בנושא בספר דברים פרק יח`:

כב אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ ׃ ס

או בעברית פשוטה – מבחן התוצאה. נביא שקר הוא זה שמה שהוא מנבא לא קורה. תשובת משה היא בעיני תשובה שבאה ללמד – אין נביאים. צריך להסתדר בלי נביאים.
אבל כאן יש לנו מקרה שבו עומדים 400 נביאים ואומרים דבר נבואה ועומד נביא אחד ונותן דבר נבואה הפוכה.
אז אפשר לומר – שאים 400 אומרים אותו דבר, הרי שברור שהם מלחכי פנכה ויסמנים עלובים ולכן לתת משקל לזה שעומד על דעתו לבד.
ונניח שלא היו 400 אלא 1 מול 1, מה אז?
לו אני המלך – הייתי הולך עם עצתו של זה המבטיחה חיים.
במקרה הזה, כאשר מדובר במלחמת יש ברירה, שבה כנראה ימותו חיילים, אז לא הייתי יוצא לקרב.
כמו במשפט שלמה – הדרך לדעת איפה האמת היא הדרך שבה יש חיים.
=====
בפרק יש עוד סיפור יפה.
מיכיהו מסביר לאחאב שיהוה כינס את כל המלאכים ושאל אותם כיצד הם מציעים להכשיל את אחאב כדי שימות.
יהוה מקבל עצות שונות ומשונות, ולבסוף מתייצבת מולו הרוח ואומרת שהיא תדע להכשיל את אחאב בכך שתכניס רוח שקר בנביאים. הם ייתנו לאחאב נבואה שקרית והוא יצא לקרב וימות. יהוה מקבל את עצת הרוח ושולח אותה למשימה.
אחאב כמובן מזלזל בכל התיאור הזה, אבל אני שמתי לב שלמרות שהרוח הבטיחה שהיא תכניס דבר שקר לכל הנביאים, מיכיהו בכל זאת, נתן לאחאב נבואת אמת.
מסתבר שמול נביא אמת אמיתי, רוח שקר, גם אם נשלחה לכאורה ע"י יהוה, לא עומדת.