אחזיה, אליהו, אלוהים והגשש החיוור- מל"ב א' | עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה - תנך, כתב יד מאוייר 1435, הספריה הלאומית של הולנד, אחזיה חולה.. ת.פרסום: 20/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פתיחת ספר מלכים ב`.
הספר והפרק מתחילים ב:

מלכים ב פרק א
(א) וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב

ציפיתי שהפרק יעסוק בענייני ישראל ומואב אבל זה לא קורה.
במקום זאת אנחנו מקבלים אינפורמציה על מחלתו של מלך ישראל, בנו של אחאב:

(ב) וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה

המלך נפל והוא כנראה סובל מאוד. המלך מבקש מאנשיו לצאת ולשאול את "בעל זבוב" (עוד איזה אליל שכונתי מאלילי איזבל) האם יחלים.
יהוה מחליט לשים סוף לשטויות הפרימיטיביות של מלכי ישראל ושולח את אליהו, הנביא הקנאי, זה שתמיד נכון לכל משימה שאש וסערות סביבה, לפגוש את שליחי המלך החולה:

ג וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה דִּבֶּר֙ אֶל־אֵלִיָּ֣ה הַתִּשְׁבִּ֔י ק֣וּם עֲלֵ֔ה לִקְרַ֖את מַלְאֲכֵ֣י מֶֽלֶךְ־שֹׁמְר֑וֹן וְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּם֙ הֹֽלְכִ֔ים לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֥י עֶקְרֽוֹן ׃ ד וְלָכֵן֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַיֵּ֖לֶךְ אֵלִיָּֽה ׃

אליהו מצטווה להודיע למלך, באמצעות שליחיו שיצאו לשאול בעצת "בעל זבוב", שמאחר והם (השליחים) הולכים לשאול בעצת האליל הזבובי ולא בעצת יהוה האלוהי, אז המלך ימות. זו הנבואה.
השליחים חוזרים ואומרים למלך, המתפלא שחזרו כה מהר, את נבואת אליהו, אם כי בשינוי נוסח קטן:

ו וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֮ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָכֵן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּֽי־מ֥וֹת תָּמֽוּת ׃

יהוה אמר לאליהו להגיד להם שמאחר והם הולכים לשאול בעצת "בעל זבוב" המלך ימות, ואילו הם מדווחים שאליהו אמר להם שמאחר והמלך שלח אותם לשאול בעצת "בעל זבוב" המלך ימות.
הבדל קטן אך משמעותי – יהוה מאשים גם את השליחים שעושים את דברו של המלך ואילו הם מוציאים את עצמם מהמשוואה.
המסר הוא מאוד חשוב – אדם המקבל משימה לא מוסרית, אפילו נתנה ממנהל גדול או ממלך, אינו הופך לרובוט. עשה את המלאכה – אשם הוא.
=====
המלך מבין שמדובר בנביא אליהו והוא שולח אליו גדוד של חמישים איש שיביאו אותו אל המלך.
אליהו יושב בראש הר, הגדוד מגיע ודורש מאליהו לרדת מההר ולבוא להתייצב בפני המלך.
אליהו, לא אוהב את הדרישה ומוריד אש מהשמיים (אצל אליהו זה טריק ידוע) שהורגת את המשלחת הצבאית בחטף, ללא רחם:

י וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו ׃

המלך שולח עוד גדוד של חמישים איש והמחזה חוזר על עצמו שוב:

יב וַיַּ֣עַן אֵלִיָּה֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶם֒ אִם־אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו ׃

אתנחתא קצרה: כל זה הזכיר לי את ד"ר שי-בא מהמערכון של הגשש החיוור "האינסטלטור". במערכון הזה מבקש שייקה מפולי (האינסטלטור, ד"ר שי-בא) שיבוא אליו הביתה לתקן את האמבטיה. פולי מסביר, שאם מישהו רוצה את שירותיו שיבוא הוא אליו, כלומר שיביא את האמבטיה אל האינסטלטור:
https://www.youtube.com/watch?v=0FAse5VVLVY
=====
מופע הקנאות הרצחני של אליהו נמשך. המלך שולח אליו עוד גדוד של חמישים איש. הפעם, מפקד הגדוד, כורע ברך בפני אליהו ומתחנן על נפשו כדי שאליהו יואיל ברוב טובו לבוא אל המלך.
איש האלוהים מנחה את אליהו להיעתר לבקשה, ואז ורק אז, מסכים אליהו לקום ממקומו וללכת את המלך. איש כבוד היה אליהו. כל כך הרבה כבוד שממש אפשר להרגיש את הבוז שהתנ"ך רוחש לרודף הכבוד הזה.
אליהו מגיע אל המלך וללא כחל ושרק מודיע לו שהוא הולך למות במיטתו, והמלך אכן מת.

טז וַיְדַבֵּ֨ר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֮ לִדְרֹשׁ֮ בְּבַ֣עַל זְבוּב֮ אֱלֹהֵ֣י עֶקְרוֹן֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִדְרֹ֖שׁ בִּדְבָר֑וֹ לָכֵן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּֽי־מ֥וֹת תָּמֽוּת ׃

זהו. אליהו השלים את הנבואה והמלך אכן מת.
בדרך נרצחו באש השמים 100 אנשים שכל חטאם היה שעשו מה שהמלך הורה אותם לעשות.
=====
שאלתי את עצמי מדוע יהוה משתתף בחגיגת הרצח הזו?
מי פה באמת הקנאי האמיתי – אליהו? אולי יהוה?
התשובה לדעתי היא שהקנאי האמיתי הוא יהוה.
הנבואה אומרת שמאחר והמלך פנה ל"בעל זבוב" הוא ימות. כלומר, אם לא היה פונה ל"בעל זבוב" לא היה מת.
אש מהשמיים, מוות של לוחמים, מוות של מלך, נביא קנאי – כל זה כדי לשכנע את בני ישראל להאמין ולעבוד את יהוה.
ואני אומר - אמונה ממקור של פחד ומוות – אינה אמונת אמת.
רק לפני שני פרקים נאמר ע"י יהוה עצמו שדברי יהוה נאמרים ב"דממה דקה". מה קרה – יהוה שכח?
=====
המלך מת לא ממחלתו אלא בגלל שפנה לאלילים – האם זה בסדר? האם זה עומד ב 10 הדברות?
הינה ההוכחה איזה דיבר חשוב יותר בעיני יהוה: אני ה` מול לא תרצח. ומה דעתי על כך – לא ממש חיובית.

 
About this website