מי אתה, בעל זבוב? - מל"ב א | מני גל

מאת: מני גל, בתמונה ישוע מגרש שדים (מרקוס ג 22) 22 אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אֲחוּז שֵׁד וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ וְהָאִלֵּם דִּבֵּר וְגַם רָאָה. 23 הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹנֵי הָעָם וְאָמְרוּ: "הַאִם לֹא זֶה בֶּן־דָּוִד?" 24 כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים." ת.פרסום: 20/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, וַיָּחַל, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב, אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה. וּמַלְאַךְ יְהוָה דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי: קוּם, עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן, וְדַבֵּר אֲלֵהֶם: הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?!

פרקנו זה הוא היחיד שבו מופיע בעל זבוב בתנ"ך. על פי הטקסט ניתן להבין כי זה אל, וכי יש לו קשר לתרבות הפלישתית (עקרון היא עיר פלישתית). השם `בעל` נפוץ מאד בסיפורי המקרא. בעל הוא אל כנעני, ויתכן שבדומה לדגון, אימצו הפלישתים את האל הזה, ושילבו אותו בפולחן שלהם. אלים שונים במרחב הארץ ישראלי נקראו `בעל`. אלה היו אלים מקומיים, כמו בעל צפון ,בעל חצור, בעל קרניים, בעל כרמלבעל גדבעל מעון, בעל תמר, בעל זבובבעל פעור. אחד מהם, בעל הדד, אל אוגריתי, הפך ברבות הימים ל`בעל`, האל הראשי של ארץ כנען כולה. אחד משמותיו היה `זבול בעל ארץ`.

ההסבר המשכנע יותר, לדעתי, למקור השם `בעל זבוב` אומר כי השם `בעל זבוב` אינו אלא שיבוש של `בעל זבול` או `זבול ים`, וכי המקרא שיבש את השם בכוונה על מנת ללגלג על הבעל. זבול משמעו רם או נישא, כנזכר בתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש" :בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (מלכים א` ח` 13).  שמות שונים מכילים את המילה `זבול`, כמו זבולון בן יעקב, זבול, שר העיר שכם בימי אבימלך, ואפילו איזבל, אשת אחאב.

המאבק בפולחן הבעל בא לידי ביטוי בעריכות לשוניות של שמות הקשורים באל זה. כך הפך, לדוגמה, אשבעל לאיש-בושת, ו`בעל זבול` הפך ל`בעל זבוב`.

פרשנים מוקדמים לא חפצו לוותר על ההזדמנות של הפגנת לעג כלפי אלים נוכריים, והם העדיפו לפתח את הרעיון של אל הקשור בזבובים, אותם יצורים, המביאים לנו אסוציאציות של אשפה. בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, מסופר על הפולחן לאלים זרים, שהתחזק לאחר מות גדעון השופט: "דתניא `וישימו להם בעל ברית לאלהים` - זה זבוב בעל עקרון, מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו, כיוון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה"מה אומרים חז"ל? הם קושרים את פולחן הבעל בתקופת השופטים עם אותו בעל זבוב אלוהי עקרון הפלישתית, ומפרטים את מנהגי פולחן זה. פסלוני זבובים היו להם, והיו מניחים אותם בכיסיהם, ומדי פעם מוציאים אותם, מחבקים ומנשקים... ואם תתמהו מי עושה מזבוב אל, היזכרו בעפולים המסתוריים של הפלישתים, שיש פרשנים הרואים בהם מיני עכברים...

חשוב לציין, כי משמעות `בעל זבוב` עברה טרנספורמציות נוספות בהמשך. בברית החדשה הוא אחד מראשי השדים, ומאוחר יותר הפך כינוי זה לאחד משמותיו של השטן.