אבי אבי - מל"ב ב' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 22/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 יא וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד; וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים. יג וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו; וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.


****

אני רואה את אלישע פוסע בדרך והוא נסער וגלמוד. אדרת השיער הבוערת מכבידה על שכמו, ומסביב העולם שאדיש כל כך לקיומו ושהוטל עליו לתקנו.
ושוב הבדידות גואה וממלאת אותו צער קשה, על הסערה הגדולה שבאה ולקחה ממנו את אביו אליהו והותירה אותו לבד. לבד. והוא זועק "אבי אבי". ואין עונה. ואין עונה. ואין עונה. ואז כאבחת סכין בוקע לעג העולם לנביא בקולם של ילדים "עלה קרח, עלה קרח". ואלישע ההמום והנזעם נושא עיניו אל הילדים ואינו יודע נפשו. ועד שהוא שואל את עצמו מי אני מאין אני בא ולאן אני הולך ותצאנה שתיים דובים מן היער...

אבי אבי
---------

אָבִי אָבִי
מְחַל עַל אַבְנֵי הַדֹּפִי
שֶׁדָּבְקוּ בָּעֲקֵבֶיךָ
עֵת פָּסַעְתָּ רָזֶה וְנִכְאָב
אֶל הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.
מֵטִיל רַק כַּצֵּל
אֶת אִמִּי מֵאָחוֹר.

אָבִי אָבִי
לַהֲטוּטָן זָרִיז בְּמוּמֶיךָ
כּוֹאֵב כְּבוֹד גּוּפְךָ
שֶׁחֻלַּל בְּיַד זָרִים.
חֶרֶשׁ סוֹעֵר קָדִימָה
כְּבוּל מַכְאוֹבִים צִבְעוֹנִיִּים
וְהֵם לוֹקְקִים אֶת בְּשָׂרְךָ הַדַּל
כִּנְמָלִים בְּיַעֲרַת הַדְּבָשׁ.

אָבִי אָבִי
מֶה חָשַׁבְתָּ עֵת הוּטַלְתָּ לָאָרֶץ
בָּז לַבּוֹרְחִים וּבָז לָאוֹהֲבִים.
מֶה חָשַׁבְתָּ
כְּשֶׁנָשְׁכוּ הַכְּלָבִים בִּבְשָׂרְךָ
וַאֲנִי מַבִּיט מֵרָחוֹק.