עֲלֵה, קֵרֵחַ! - מל"ב ב' | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 22/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל, וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: עֲלֵה, קֵרֵחַ! עֲלֵה, קֵרֵחַ! וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה. וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.

מעמדו של הנביא בקרב בני עמו שונה ממעמד הכוהן או המלך.

הכוהן, שירש את משרתו בתוקף השתייכותו המשפחתית, חייב בעיקר משמעת קפדנית לדרישות המשרה, המבוססות על חוקי הפולחן מהתורה. רק במקרים יוצאי דופן, כמו בסיפור בני עלי, כוהן המקדש בשילה, יספר לנו התנ"ך על כוהנים שסרחו, ועל העונש משמיים שקיבלו בשל חטאיהם. הכוהן אינו מעורב בהחלטות מדיניות, אבל הוא נמצא שם, בעת התרחשות האירועים ההיסטוריים והלאומיים החשובים, כאיש הטקס.

המלך, גם הוא יורש את המלוכה מאביו, אלא אם כן מחליט האל לסגור את הבאסטה של שושלת מלוכה, ואזי הוא בוחר למשוח מלך חדש, בדומה לבחירתו בנביא. המלך נבחן על ידי התנ"ך על מעשיו למען אחדות הפולחן, וכך, בעיקר, מסוכמת תקופת מלכותו, ולא כל כך על פי מפעלי הבנייה שלו או על פי הצלחותיו הצבאיות. התנ"ך, אם כן, מספק לנו ביוגרפיות מוטות במיוחד של מלכי יהודה וישראל.

הנביא, בניגוד לכוהן ולמלך, הוא בודד, במובן של השתייכותו המשפחתית, שאינה רלוונטית כלל לבחירה שבוחר בו אלוהים לשמש כשליח אל העם או אל המלך. הנביא מקבל מהאל משימות מגוונות. לעיתים המסר שלו עוסק בעבודת האל ובחטאים הפולחניים מתחום זה; לעיתים נשלח הנביא להעביר מסרים בעלי אופי מוסרי, כשהנמען הוא המלך או העם; ויש אפילו נביאים, הנקראים לשמש שליחי האל ולהשפיע בדרכים שונות על האירועים המדיניים החשובים של התקופה. נביא מגוון כזה היה אליהו, שגם נלחם למען הפולחן הטהור של אלוהים, גם נזף במלך ישראל על חטאיו המוסריים, גם משח למלכות את יהוא בן נמשי ואת חזאל הארמי, ועוד היה לו זמן לחולל ניסים של ישועה ועזרה לאנשים פרטיים.

איזה מין נביא יהיה אלישע? פרקנו נותן לנו תמונה מעניינת של ימיו הראשונים של אלישע בתפקיד החדש. בניגוד לנביאים אחרים, אלישע מתחיל כשוליה של אליהו הגדול, ואת שליחותו הנבואית הוא יורש ישירות מאליהו. לאחר מכן הוא רוכש את אמון העם על ידי נס חציית הירדן. המעשה הבא שלו הוא נס רפואי, הממתיק את מי מעין יריחו. ולבסוף, סיפור מזעזע, שאינו מתאים לדימוי התנ"כי הרגיל של הנביא – סיפור שבו מוכיח אלישע את כוחו בעשיית ניסים על-טבעיים, והוא נוקם נקמה איומה בארבעים ושניים `ילדים`, שכל חטאם היה שהם ביטאו לעג כלפיו. אם הבנתי נכונה את המסר של הסיפור הזה, התנ"ך מקבע באמצעותו את דמותו של הנביא כמרוחקת מהעם, וממחישה בחריפות את הקושי שיש לעם לקבל את הנביא כ`אחד משלנו`. קושי זה ילווה את הנביאים במאות הבאות. הם ימלאו תפקידים כפויי טובה, ולא יוכלו לצפות לתמיכה מבני עמם.