תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ - מל"ב ו' - מני גל

מאת: מני גל ת.פרסום: 26/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הסיפור המזעזע אודות  שתי הנשים, שהרעב הנורא הביא אותן להסכים במשותף על אכילת בניהן (האחת ביצעה את המעשה הקשה הזה; השנייה התחמקה) הינו אחד מכמה מופעים של אותה תופעה מוסרית איומה, פריו של רעב, המשבש כל יכולת שמירה על הקודים המוסריים החמורים ביותר של כל חברה אנושית. בשאר הפסוקים, המתארים אכילת ילדים בעת מצור, אין סיפור. ברובם יש אזהרה אלוהית מפני חטאי העם, שיובילו לאותה ענישה עתידית.

וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם, וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ (ויקרא כ"ו) 

וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ, וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ, וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ, בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ. הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו, אֲשֶׁר יוֹתִיר מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו, אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. (דברים כ"ח)

וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה. כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ, וְהַאֲכַלְתִּים אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם, וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם. (ירמיהו י"ט)

וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר לֹא אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד, יַעַן כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ. לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם, וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל רוּחַ. (יחזקאל ה`) 

וָאֹמַר: לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם. הַמֵּתָה תָמוּת, וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד, וְהַנִּשְׁאָרוֹת תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת בְּשַׂר רְעוּתָהּ. (זכריה י"א)

במגילת איכה מופיעים תיאורים של מה שהתרחש במציאות הנוראה של המצור הבבלי על ירושלים, וגם הם מספרים על אכילת ילדים בהשפעת הרעב הקשה.

רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה, לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה, אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם, עֹלֲלֵי טִפֻּחִים, אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא. (איכה ב`)

יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן, הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי. (איכה ד`)

זו אינה הפרזה תיאורית של סופרי המקרא. נציג רק דוגמה אחת מטקסטים עתיקים מארצות המזרח התיכון. בתעודה אשורית מתקופת אשורבניפל, בנו של אסרחדון, מתאר המלך, כי אנשי בבל שלא שמרו לו אמונים, רעב בא עליהם, והם אוכלים את ילדיהם.