הֲמִן־הַגֹּ֖רֶן א֥וֹ מִן־הַיָּֽקֶב - מל"ב ו' | עופר בורין

מאת: עופר בורין,מאת י.ש. 14:49, 5 באוקטובר 2007 (IST) - צילום, GFDL, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=420322 ת.פרסום: 27/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אלישע ממשיך להפליא בניסים.
מסתבר שהוא אסף סביבו מספר חסידים (נקראים כאן "בני נביאים") והם מבקשים להקים לעצמם מקום מסודר לחיות בו משום שהמקום בצריף של אלישע נהייה צפוף.
המקום בו הם מבקשים להקים לעצמם מתחם נבואה הוא ליד נהר הירדן:

ב נֵֽלְכָה־נָּ֣א עַד־הַיַּרְדֵּ֗ן וְנִקְחָ֤ה מִשָּׁם֙ אִישׁ קוֹרָ֣ה אֶחָ֔ת וְנַעֲשֶׂה־לָּ֥נוּ שָׁ֛ם מָק֖וֹם לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֑ם וַיֹּ֖אמֶר לֵֽכוּ ׃

אותי תפס האופן שבו הם מבטאים את רצונם: "נלכה", "נקחה", "נעשה", "לכו" – הם מתכוונים לפעול ולבנות לעצמם, במו ידיהם, את המתחם.
אלישע נותן להם את ברכתו והם מבקשים שיבוא אתם.
בזמן הבנייה נופל לאחד מהם גרזן העבודה (שאתו הם חטבו עצים לבנות את המתחם) למי הנהר. הגרזן אפילו לא היה שלו אלא גרזן שאול (שהוא שאל אותו ממישהו). עד כדי כך עניים היו אותם בני נביאים.
אלישע נעתר לבקשתו, ובמעשה נס מציף את הגרזן העשוי מברזל על פני המים כך שבן הנביא האומלל יכול לקחת אותו ולחזור למלאכתו.
המסר הוא ברור – נס יבוא למי שעוזר לעצמו ובן נביאים אינו יכול להסתגר בנבואתו אלא עליו לפעול במציאות היומיומית למען עצמו, ביתו ופרנסתו.
בכל אופן – הנביא אלישע פועל באופן חיובי כשהוא עוזר למי שעוזר לעצמו – אהבתי.
=====
הפרק ממשיך ומתאר מלחמה הניטשת בין ארם לבין ממלכת ישראל. מלך ארם שם לב שכל פעולות המלחמה שלו נכשלות. מסתבר שאלישע, בכוח "נבואי" מצליח להזהיר את מלך ישראל מראש על אזורים בהם נמצא ואורב לו צבא ארם.
כתוצאה מכך חושד מלך ארם שיש לו "חפרפרת" המעבירה מודיעין למלך ישראל. עבדיו של מלך ארם מסבירים לו שאין הדבר כך, אלא "איש האלוהים", אלישע, הוא המסייע למלך ישראל בכוח נבואותיו.
(אני אגב חושד שייתכן ובכל זאת הייתה "חפרפרת" ואפילו מאוד בכירה – נעמן שר צבא ארם שבפרק הקודם אלישע ריפא אותו מצרעת. אבל זו מחשבה שלי בלבד שלא נסמכת בכתובים).
מלך ארם שולח את צבאו ללכוד את אלישע במקום מושבו – דותן:

יג וַיֹּ֗אמֶר לְכ֤וּ וּרְאוּ֙ אֵיכֹ֣ה ה֔וּא וְאֶשְׁלַ֖ח וְאֶקָּחֵ֑הוּ וַיֻּגַּד־ל֥וֹ לֵאמֹ֖ר הִנֵּ֥ה בְדֹתָֽן ׃ יד וַיִּשְׁלַח־שָׁ֛מָּה סוּסִ֥ים וְרֶ֖כֶב וְחַ֣יִל כָּבֵ֑ד וַיָּבֹ֣אוּ לַ֔יְלָה וַיַּקִּ֖פוּ עַל־הָעִֽיר ׃

עוזרו של אלישע רואה את כל הצבא הגדול המאיים על העיר והוא מדווח על כך בפחד גדול לאלישע.
כאן פוצח אלישע בשני ניסים:
1. הוא מבקש מיהוה שיפקח את עיני עוזרו כדי שיראה את יחסי הכוחות האמתיים. ברגע שזה קורה מגלה עוזרו של אלישע שמול הצבא הגדול של ארם, עומד צבא של מרכבות אש שמימיים לצד אלישע. כלומר – אל מול צבא ארם עומד צבא השמים. מול כוח צבאי ארצי עומד כוח מוסרי שמימי.
2. הוא מבקש מיהוה שיכה את צבא ארם בסנוורים (יעוור אותם). ברגע שזה קורה, ניגש אלישע אל צבא ארם ואומר להם – אתם עיוורים, בואו ואקח אתכם אל האיש אותו אתם מחפשים.
התמונה הנגלית לעינינו היא תמונה בלתי ריאליסטית בעליל. צבא ארם החזק הולך כעיוור אחרי אלישע הנביא, והוא מוביל אותם ישר לעיר הבירה של ישראל, לשומרון.
אפשר גם ללמוד מכאן, שכוח צבאי יכול לגרום לעיוורון. בשנת 1973 חשבו מנהיגי ישראל שיש לנו כוח צבאי חזק ולקו בעיוורון קשה של המציאות. אני חושב שגם היום, מנהיגות ישראל שיכורת כוח ולוקה בעיוורון וטועה בדרך. יש כאן תמרור אזהרה גדול – "זהירות, כוחך הצבאי גדול מדי!!"
ברגע שמגיעים אלישע וצבא העיוורים של ארם לשומרון, מבקש מלך ישראל מאלישע רשות להרוג אותם. איזו הזדמנות נפלאה לחסל חשבונות:

כ וַיְהִי֮ כְּבֹאָ֣ם שֹׁמְרוֹן֒ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע יְהוָ֕ה פְּקַ֥ח אֶת־עֵינֵֽי־אֵ֖לֶּה וְיִרְא֑וּ וַיִּפְקַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־עֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֖ה בְּת֥וֹךְ שֹׁמְרֽוֹן ׃ כא וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע כִּרְאֹת֖וֹ אוֹתָ֑ם הַאַכֶּ֥ה אַכֶּ֖ה אָבִֽי ׃

הייתי בטוח שהנס יושלם במרחץ דמים נוראי שיכו ישראל את ארם.
אבל אז עונה אלישע למלך ישראל את המשפט הבא:

כב וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א תַכֶּ֔ה הַאֲשֶׁ֥ר שָׁבִ֛יתָ בְּחַרְבְּךָ֥ וּֽבְקַשְׁתְּךָ֖ אַתָּ֣ה מַכֶּ֑ה שִׂים֩ לֶ֨חֶם וָמַ֜יִם לִפְנֵיהֶ֗ם וְיֹֽאכְלוּ֙ וְיִשְׁתּ֔וּ וְיֵלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶֽם ׃

כלומר – לא תכה אותם ולא תהרוג בהם. תן להם אוכל ומים ושלח אותם בחזרה לארצם.
אני נזכר במבחן נביא האמת שכתבתי במאמרים קודמים – נביא אמת הוא זה המחפש חיים (בלי קשר אם חיים של אוייב או לא).
והינה אלישע, עושה ניסים גדולים, מכניע צבא חזק של ארם, אבל לא מאפשר מוות אלא דורש חיים. ועוד דבר – אומרים שביהדות יש ציוויי "הקם להורגך השכם להורגו". מצד שני מוכיח כאן אלישע שיש ציוויים חשובים יותר, ובוודאי כאשר זה שקם להורגך הוא במצב שאינו יכול להזיק לך – אין לגעת בו. להיפך, יש לתת לו אוכל ומים ולשחרר אותו.
=====
האפיזודה הבאה בפרק היא הקשה מכולן.
מסתבר שארם, למרות החסד שעשו איתם ישראל, חוזרים ותוקפים את ישראל ומטילים מצור כבד על הבירה שומרון.
המצור כל כך כבד, עד שנוצר רעב כבד מאוד בעיר ואין מושיע. מלך ישראל מסתובב על חומת העיר ואז פונה אליו אישה ומבקשת עזרה והמלך עונה לה:

כז וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל־יוֹשִׁעֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מֵאַ֖יִן אֽוֹשִׁיעֵ֑ךְ הֲמִן־הַגֹּ֖רֶן א֥וֹ מִן־הַיָּֽקֶב ׃

כלומר – שיהוה יעזור לך. לי אין במה לעזור. הגורן והיקב ריקים. (עוד ביטוי מקובל בעברית שיוצא מהתנ"ך – מן הגורן ומן היקב).
האישה אומרת למלך שהיא הגיעה למצב כזה שסיכמה עם חברתה שהם יאכלו את הילדים שלהם. היא מספרת שאתמול בשלו ואכלו את הילד שלה והיום היו אמורים, עפ"י ההסכם, לבשל ולאכול את הילד של חברתה, אבל זו מסתירה את ילדה.
מצב נוראי – בני ישראל הפכו לקניבלים!
המלך כל כך מזדעזע עד שהוא מתאבל על מצב האומה ודורש שיביאו אליו את אלישע משום שהוא אשם בכל מה שקורה (הוא בטח חושב שבגלל שאלישע לא אפשר לו לחסל את ארם באפיזודה הקודמת אז עכשיו נפל עליו האסון הזה).
שליחי המלך רצים להביא את אלישע ואילו הוא מסתגר בתוך ביתו ומצווה על עוזריו לחסום את הדלת משום שמלך ישראל, ברוב זעמו, שלח שליחים לערוף את ראשו:

לב וֶאֱלִישָׁע֙ יֹשֵׁ֣ב בְּבֵית֔וֹ וְהַזְּקֵנִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים אִתּ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֨ח אִ֜ישׁ מִלְּפָנָ֗יו בְּטֶ֣רֶם יָבֹא֩ הַמַּלְאָ֨ךְ אֵלָ֜יו וְה֣וּא׀ אָמַ֣ר אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים הַרְּאִיתֶם֙ כִּֽי־שָׁלַ֞ח בֶּן־הַֽמְרַצֵּ֤חַ הַזֶּה֙ לְהָסִ֣יר אֶת־רֹאשִׁ֔י רְא֣וּ׀ כְּבֹ֣א הַמַּלְאָ֗ךְ סִגְר֤וּ הַדֶּ֨לֶת֙ וּלְחַצְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בַּדֶּ֔לֶת הֲל֗וֹא ק֛וֹל רַגְלֵ֥י אֲדֹנָ֖יו אַחֲרָֽיו ׃

עוד בטרם מספיקים לסגור את הדלת מגיעים השליחים לאלישע.
זהו.
הפרק מסתיים בעיצומה של הדרמה הגדולה.
והשאלה היא – האם יצליח אלישע להביא פתרון למצב שנראה כל כך אבוד. פתרון שיש בו חיים?
אם הוא נביא אמת – יימצא כזה פתרון.
נחכה לפרק הבא כדי לקבל תשובה.
======
סיכום ביניים – אלישע הוא נביא שמתפתח למול עינינו.
הוא יצק מים על ידיו של אליהו, שהיה נביא אש, סערות ותוכחות קשות.
לאט לאט אלישע מתגלה כנביא הקשור יותר לאנשים, עוזר לאנשים ובעיקר מחפש חיים. אלישע הוא נביא מים (חיים) בשונה מאליהו שהיה נביא אש (מוות).
תמיד חשוב לחפש, בכל סיטואציה, את החיים.
ועל זה כבר כתוב בתורת משה, דברים פרק ל`:

טו רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֨יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע ׃ יט הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֨וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ ׃