בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת - מל"ב ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 27/09/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק של מעשי ניסים. ניסים פרטיים שמחולל אלישע.
נס מספר 1 – נס פח השמן.,
אישה של אחד מנביאי ישראל, פונה לאלישע בבקשה לעזרה. מסתבר שבעלה מת והשאיר אחריו חובות. כדי לשלם את החוב, דורש ממנה בעל החוב לתת לו את שני ילדיה לעבדים.
התנ"ך מספר לנו כאן תמונת מצב איומה, שבה מקובל בקרב בני ישראל לשלם חובות על ידי עבדות ילדים.
האישה פונה לנביא ולא למלך או לשופטים. ראינו כבר בפרקים קודמים שהמלך והשופטים אינם מקיימים שלטון המכבד את האזרחים (כרם נבות הוא הדוגמא לכך). במצבים כאלה, כל שנותר לאזרח הנמחץ תחת השלטון, הוא לפנות לעזרה של "איש האלוהים".
אלישע עונה לאישה האומללה:

ב וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־יֶּשׁ־֯לְכִי בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן ׃

הוא מברר מה יש לאישה בביתה ומגלה ממנה שיש לה רק "אסוך שמן" = כד שמן.
אלישע מנחה את האישה לבקש משכניה כלים נוספים, רבים ככל שניתן, להסתגר בביתה עם ילדיה וליצוק שמן מהכד שיש לה לתוך כלי הקיבול שתאסוף משכניה.
האישה לא שואלת שאלות. היא לא מערערת על ההיגיון שמכד שמן אחד היא תוכל למלא כלי קיבול רבים. היא פשוט הולכת ועושה את מה שאמר לה אלישע (מזכירה לי את האישה הענייה שאליהו מבטיח לה ש"כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר"). והתוצאה?:

ו וַיְהִ֣י׀ כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֤אמֶר אֶל־בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן ׃ ז וַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת־֯נִשְׁיֵ֑כְי וְאַ֣תְּ בָנַ֔יִכְי תִֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר ׃

היא מילאה את כל הכלים בשמן ואלישע מסביר לה שתמכור את השמן ובכך תחזיר את חובה ותציל את ילדיה מעבדות. אפילו יישאר לה עוד שמן למחייה.
מה אפשר ללמוד מכל זה? כאשר השלטון לא דואג לאזרחיו, ואפילו מתעמר בהם, גדלה התלות שלהם בעזרה של "בעלי ניסים".
"בעלי ניסים" טובים, הם כאלה שאינם מייצרים נס "יש מאין" אלה משתפים את מבקש הנס בעצם קיום הנס. אלישע מראה לאישה כיצד עם המעט שיש לה בשילוב עם פעולה אקטיבית של איסוף כלים ויוזמה עסקית של מכירת השמן, היא יכולה לעזור לעצמה לצאת מהמצר הכלכלי והחברתי הקשה אליו נקלעה.
אגב – לא כתוב שהאישה מודה בצורה כלשהיא לאלישע.
=====
נס מספר 2 – לידת בן לאישה שאין לה בנים.
במקרה הזה, אלישע מבצע נס עבור אישה המתוארת כאישה "גדולה". לאישה הזו יש בעל מבוגר והיא אירחה את אלישע מספר פעמים בביתה ונתנה לו אוכל. היא אומרת לבעלה:

ט וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד ׃ י נַֽעֲשֶׂה־נָּ֤א עֲלִיַּת־קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה ׃

היא מציעה לבעלה שייבנו חדר אירוח לאלישע משום שהוא איש אלהים קדוש שהם מארחים אותו מדי פעם בביתם. חדר האירוח ישמש את אלישע בכל פעם שיידרש לו.
הם אכן בונים את חדר האירוח ואלישע בה להתארח.
אלישע מבקש מהעוזר שלו, אחד בשם גחזי, שיקרא לאישה לשיחה.
אלישע מניח שהאישה צריכה משהו ממנו ולכן היא נוהגת בו בצורה כה מסבירת פנים. הוא שואל אותה אם היא צריכה שיסדר לה משהו אצל המלך או אולי איזו פרוטקציה בצבא. תשובת האישה פשוטה וישירה:

וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת ׃

כלומר – לא תודה. אני לא צריכה ממך דבר. "בתוך עמי אני יושבת", זה בעברית פשוטה – אני מסתדרת יפה מאוד בכוחות עצמי ולא מבקשת ממך שום תמורה על הכנסת האורחים.
אלישע מופתע מאוד מהתשובה ומתייעץ עם עוזרו גחזי. העוזר מגלה לאלישע שלאישה אין בן ובעלה כבר מבוגר.
הערה: מדוע אלישע צריך שעוזרו יספר לו על כך? הרי לפי הסיפור הוא היה מספר פעמים בבית האישה ואכל שם. האם הוא לא התעניין במשפחה? כנראה שהוא היה עסוק בעניינים שברומו של עולם ולא היה מחובר לאנשים שסביבו.
חשוב לציין שלא כתוב שהאישה עקרה. כתוב שאין לה בנים.
אלישע קורא לאישה ומבטיח לה שתוך שנה יהיה לה בן.
ולאחר שנה:

יז וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יהָ אֱלִישָֽׁע ׃

אכן נולד בן.
גם במקרה הזה אלישע לא מקבל מהאישה ברכה או מילת תודה.
=====
נס מספר 3 – תחיית המתים:
הילד שנולד בנס הקודם, גדל, ויום אחד הוא מקבל כאב ראש חזק ומת.
אמו ממהרת לאלישע ודורשת ממנו לבוא ולעזור, שהרי את הילד הזה הוא נתן לה כדי להביא טוב והינה הוא מביא צער גדול.
אלישע שולח את העוזר שלו עם המטה שלו אל הילד אבל המטה של אלישע לא עוזר.
רק אז מבין אלישע שהוא חייב את עזרת יהוה. יש כאן מצב חירום שדורש נס שגדול עליו.
הוא מסתגר עם הילד המת בחדר הקטן שנבנה כחדר אירוח עבורו, ולאחר השתדלות ותפילה ארוכה ליהוה הילד חוזר לחיים.
כל זה הזכיר לי את הנס שעשה אליהו, האב הרוחני של אלישע, לבנה של האישה שאירחה אותו כשהיה נרדף. אליהו, עשה נס לאותה אישה ענייה כאשר מעט הקמח שהיה לה הספיק לה לימים רבים ואחר כך, כאשר בנה הקטן חלה ומת, אליהו הסתגר אתו בעליית הגג שלה, התפלל לאלוהים, והילד חזר לחיים.
כל כך דומה שזה לא מקרי. להחזיר אנשים מהמתים זה לא עניין לנביאים, חזקים ככל שיהיו. זה מעשה שרק מעורבות אלוהית יכולה לקיים.
=====
נס מספר 4 ונס מספר 5 – לא אכנס כאן לפרטים. מדובר על ניסים מהסוג שאינו דורש מעורבות אלוהית. פעם אחת מטהר אלישע מרק מוות רעיל והופך אותו למרק חיים טעים ובנס האחרון הוא מאכיל מאה אנשים עם מעט ככרות לחם וכולם שבעים.
=====
בכל הניסים האלה, רק פעם אחת מקבל אלישע תודה:

לז וַתָּבֹא֙ וַתִּפֹּ֣ל עַל־רַגְלָ֔יו וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתִּשָּׂ֥א אֶת־בְּנָ֖הּ וַתֵּצֵֽא ׃

לאחר שהחזיר את בנה לחיים מודה לו האישה.
יש ניסים שכל מכשף ממוצע יכול לבצע. יש ניסים שרק אלוהים יכול לבצע.
=====
כדי שלא נזדקק לכל זה צריכה להיות לנו חברה שבה אלמנות לא נזרקות לשולי החברה, נשים ללא בנים לא תחשבנה לפגומות, אנשים עניים לא יידרשו לאכול שאריות אוכל רעילות ושלא יהיו אנשים עניים עד כדי רעב ללחם.
חברה שלא נזקקת לניסים – מה כבר בקשנו?