מלך ישראל – טרוריסט סטייל דעא"ש - מל"ב י' |עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה CANSTOCKPHOTO rmbarricarte ת.פרסום: 02/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יהוא מלך ישראל מבסס את מלכותו בסדרת רציחות מרשימה.
ראשית, הוא דורש מהנאמנים של יורם בן אחאב (אותו רצח בפרק הקודם) להביא לו את ראשיהם של 70 הבנים של יורם. הוא אינו מבצע את החיסול בעצמו אלא משתף בכך את שדרת הניהול הנוכחית של המדינה ובכך הופך אותם לשותפים לרצח ולעושי דברו.
הוא אכן מצליח ומקבל מהם את ראשיהם השחוטים של 70 מבניו של יורם בן אחאב:

ז וַיְהִ֗י כְּבֹ֤א הַסֵּ֨פֶר֙ אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּקְחוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ שִׁבְעִ֣ים אִ֑ישׁ וַיָּשִׂ֤ימוּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶם֙ בַּדּוּדִ֔ים וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלָ֖יו יִזְרְעֶֽאלָה ׃

כשמספרים ליהוא שהראשים שדרש הגיעו, הוא מיתמם ושואל: מי ביצע את הרצח הזה? ומיד ממשיך ואומר – יד יהוה היא. כלומר – יהוא פועל ברצחנות ומשייך אותה ליהוה.
מסע הרצח ממשיך.
בשלב השני הוא רוצח את כל השרים והנאמנים לבית אחאב (בוודאי חלקם היו מעורבים ברצח של 70 בניו של יורם):

יא וַיַּ֣ךְ יֵה֗וּא אֵ֣ת כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֤ים לְבֵית־אַחְאָב֙ בְּיִזְרְעֶ֔אל וְכָל־גְּדֹלָ֖יו וּמְיֻדָּעָ֣יו וְכֹהֲנָ֑יו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד ׃

כעת, בדרכו להשתלט על בירת ישראל, שומרון, הוא פוגש 42 מאנשיו של אחזיהו מלך יהודה (אותו הוא רצח בפרק הקודם) וגם אותם הוא שוחט ללא רחם (מצווה קטנה על הדרך...):

יג וְיֵה֗וּא מָצָא֙ אֶת־אֲחֵי֙ אֲחַזְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר מִ֣י אַתֶּ֑ם וַיֹּאמְר֗וּ אֲחֵ֤י אֲחַזְיָ֨הוּ֙ אֲנַ֔חְנוּ וַנֵּ֛רֶד לִשְׁל֥וֹם בְּנֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ וּבְנֵ֥י הַגְּבִירָֽה ׃ יד וַיֹּ֨אמֶר֙ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֔ים וַֽיִּתְפְּשׂ֖וּם חַיִּ֑ים וַֽיִּשְׁחָט֞וּם אֶל־בּ֣וֹר בֵּֽית־עֵ֗קֶד אַרְבָּעִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־הִשְׁאִ֥יר אִ֖ישׁ מֵהֶֽם ׃

מסע ההרג ממשיך, כאשר יהוא מצרף כעד את יהונדב בן רכב, שכנראה היה דמות נבואית סגפנית:

טז וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכָ֣ה אִתִּ֔י וּרְאֵ֖ה בְּקִנְאָתִ֣י לַיהוָ֑ה וַיַּרְכִּ֥בוּ אֹת֖וֹ בְּרִכְבּֽוֹ ׃ יז וַיָּבֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַיַּךְ אֶת־כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֧ים לְאַחְאָ֛ב בְּשֹׁמְר֖וֹן עַד־הִשְׁמִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר אֶל־אֵלִיָּֽהוּ ׃

הוא לוקח את יהונדב אתו במרכבה וממשיך להרוג את כל מי שקשור לבית אחאב. ושוב חוזר יהוא על ההקשר האלוהי: "ראה בקנאתי ליהוה" – כלומר, כל מסע ההרג והאלימות הזו הוא למעשה מימוש רצון יהוה.
יהוא הוא דגם מעולה לטרוריסט יהודי סטייל דעא"ש.
=====
מסע ההרג ממשיך בתרגיל שבו יהוא אומר שהוא הולך להעמיק עוד יותר את העבודה הזרה לבעל ומודיע על כנס גדול של עבודת הבעל בשומרון. הוא מצווה על כל האנשים שהם כוהני ועובדי הבעל להגיע לשומרון ושם הוא מבטיח שיבוצע נשף גדול של העלאת קורבנות לבעל.
כשכולם מגיעים, יהוא מצווה לשחוט את כולם:

כה וַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ׀ לַעֲשׂ֣וֹת הָעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵהוּא לָרָצִ֨ים וְלַשָּׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב וַיַּשְׁלִ֗כוּ הָֽרָצִים֙ וְהַשָּׁ֣לִשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ עַד־עִ֥יר בֵּית־הַבָּֽעַל ׃ כו וַיֹּצִ֛אוּ אֶת־מַצְּב֥וֹת בֵּית־הַבַּ֖עַל וַֽיִּשְׂרְפֽוּהָ ׃ כז וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ לְמַחֲרָאוֹת עַד־הַיּֽוֹם ׃ כח וַיַּשְׁמֵ֥ד יֵה֛וּא אֶת־הַבַּ֖עַל מִיִּשְׂרָאֵֽל ׃

השמדה כללית של עבודת הבעל בישראל. נשמע ממש טוב. אבל מסע דמים כזה לא יכול להניב משהו טוב. אליהו כבר ביצע שחיטה גדולה של נביאי הבעל והאשרה ונכשל בביצוע שינוי מהותי בעם. ואילו יהוא, אמנם ביצע רצח המוני של כול עובדי הבעל וניתץ את מזבחותיהם, אבל מיד ממשיך בעבודה זרה:

כט רַק חֲטָאֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל וַאֲשֶׁ֥ר בְּדָֽן ׃

כלומר – עבודת הבעל לא (משום שהיא סמלה את מלכות אחאב ואיזבל) אבל עבודה זרה סטייל עגלי הזהב של ירבעם בן נבט (אותו השמיד אחאב בעבר) זה כן.
סבבים של רצח ללא שום תכלית לבד מתאוות שלטון.
=====
ולבסוף, מקבל יהוא ציון מיהוה:
על השמדת הבעל ובית אחאב – טוב מאוד.
על המשך העבודה הזרה – נכשל.
סה"כ – שלטונו יחזיק מעמד אבל בסופו של דבר יחוסל.
======
לאחר כל השתלטות הדמים הזו, שבה למעשה גדע יהוא את הקשר עם ממלכת יהודה ועם צידון, התחזק הלחץ של ארם על ישראל.
בפרק זה מתואר כתוצאה של רצון אלוהים שנמאס לו מישראל:

לב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכָל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל ׃

יהוא היה מלך אכזר, שהקים את ממלכתו באמצעות מסע שפיכות דמים חסר רחמים ב"השראת" נבואת אליהו. בכל הפרק הזה נעדרת דמותו של אלישע, נביא האמת והחיים, וזה לגמרי ברור מדוע.
זה ברור שאמנם יהוא פעל נמרצות לחיסול עבודת הבעל, אבל הוא עשה זאת לא מתוך מניעים מוסריים או דתיים אלא אך ורק ממניעים של אהבת כוח ותאוות שלטון.

על זה אמרו גדולים לפני (יורם ארבל) – "ככה לא בונים חומה".