מאפייניו של שלטון טרור - מל"ב י' |מני גל

מאת: מני גל התמונה canstockphoto ת.פרסום: 02/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

`טרור`, או Terror, משמעותו הבסיסית – פחד. שלטון טרור מסתייע בגורם הפחד כדי להשיג שליטה טוטאלית על אוכלוסיה צייתנית ומשתפת פעולה. אנחנו לא צריכים את מקיאוולי. לנו יש יהוא!

וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן. וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים, וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב לֵאמֹר: וְעַתָּה, כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם, וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים, וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק, וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו, וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם! וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ?

שלטון טרור צריך להפגין יוזמה ללא היסוס ולא שהיות. יהוא מנצל את גורם ההפתעה שיצרה רציחת שני המלכים, ומכניס את אנשי שומרון ללחץ. הוא אינו מחכה להתארגנות מתגוננת שלהם. הוא מציע להם התמודדות מיידית נגד מי מבני אחאב שהם יבחרו להעמיד בראשם. לחצר בית אחאב אין זמן להתלבטות, והפחד עושה את שלו. אנשי שומרון מודיעים בהכנעה (מילולית) שהם עבדיו, וכי לא ימליכו איש עליהם מלבדו.

וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר: אִם לִי אַתֶּם, וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים, קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה! וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ, אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם. וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ, וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה.

את השלטון הטוטליטארי משיגים על ידי שיתוף הנתינים באחריות למצב החדש. מה שתובע יהוא מאנשי שומרון הוא לרצוח במו ידיהם את שבעים בני אחאב ולהביא את ראשיהם אליו. הדבר נעשה בראש חוצות במחווה מקפיאת דם של משלוח הראשים הערופים בתוך דודים אל המלך החדש. מרגע זה שותפים אנשי שומרון במעשי המנהיג. זה בדיוק מה שהוא רצה להשיג.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם: צַדִּקִים אַתֶּם?! הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ, וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה?

לא כל העם, כמובן, היה שותף למעשה הרצחני, אבל יהוא מכנס את נתיניו מול המחזה המזוויע, ושואל אותם: מי, לדעתכם, רצח את שבעים בני אחאב? והתשובה ברורה: אנשים מתוככם, שהיה להם מספיק כוח, השפעה וביטחון עצמי לעשות זאת.

וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ, וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ? וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב: יֵשׁ וָיֵשׁ! תְּנָה אֶת יָדֶךָ! וַיִּתֵּן יָדוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה. וַיֹּאמֶר: לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה! וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ. וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד הִשְׁמִידוֹ, כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ.

אין קושי למצוא בקרב האוכלוסיה פנאטים דתיים, שיתמכו במהפכה של יהוא. סיבותיהם, לכאורה, קנאות דתית. כאלה יימצאו בכל דור, וד"ל. אליהו כבר מזמן רוכב בשמיים במרכבת האש שלו, אך לא קשה לומר שאת כל הטוב הזה שחולל יהוא ניבא אליהו, נביא האמת של אלוהים.

וְעַתָּה, כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל, כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו, קִרְאוּ אֵלַי! אִישׁ אַל יִפָּקֵד, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל. כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד, לֹא יִחְיֶה! וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה, לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל.

כוהני הבעל הם מוקד כוח מתחרה לחצר המלכות. כוחם היה גדול תחת השפעתה של איזבל המנוחה. יהוא מנצל את המבוכה הקשורה במאבק נביאי השם בכוהני הבעל, כל עוד איש אינו יודע במה באמת הוא דוגל, והוא מזמין את אנשי מחנה הבעל (מינוס השבע מאות שהרג אליהו...) לטקס זבח. הם אינם מבקשים בטחונות להצעתו, נענים לה, וכמו אנשי בית אחאב, וכמו אנשי חצר המלכות של יהודה, גם הם נופלים בפח של הציניקן הבלתי צפוי - יהוא.

וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ. וַיֹּאמֶר: הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם, נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ!

זה שלטון טרור במלוא מובן המילה. תחת האיום הזה מבצעים שמונים החיילים של יהוא את רצח כוהני הבעל.

וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל.

כך, באיצטלה של רפורמטור דתי, המחזיר עטרה ליושנה, רושם יהוא את הדף שלו בהיסטוריה העקובה מדם של ממלכת ישראל - לא כרוצח חסר רחמים, ציניקן ערמומי, שאינו בוחל בשום אמצעי להשיג שליטה מלאה על הממלכה, אלא כחסיד השם. את כל מעשיו עשה יהוא לשם שמים...