פניני לשון - מל"ב ט` |מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 02/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הסיפור הדרמטי של מרד יהוא מתאפיין בשפע של הברקות לשוניות, וסגנונו מיוחד. כדי להדגיש את אווירת המתח והחיפזון מתבטאים חלק מגיבורי הסיפור בניסוחים לאקוניים, מקוצרים מאד.

חֲגֹר מָתְנֶיךָ!
פשט – צא לדרך עם כל הפקעלאך הנחוצים! דרש – הכן עצמך למשימה קשה, הדורשת אומץ!

וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹך אֶחָיו
פשט – זהה אותו יושב בקרב אנשיו, והעמד אותו. דרש – זהה אותו, בחר בו, והעלה אותו לדרגת מנהיג.

וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר
ביטוי המתייחס לשלבים המוקדמים של המשימה, הנעשים בחשאי, כאשר איש עדיין אינו יודע על המזימה. בימינו היינו מחליפים את הביאה חדר בחדר עם יציאה אל השדה, שם אין חשש למכשירי האזנה.

וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל
אפילו אם לא מדובר בנבואה שתגשים את עצמה מילולית, הכוונה למוות משפיל של המלכה.
`בחלק` – `בחלקה`. גם המילה `חלקה` מופיעה בפרק.

מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ?
אין שום דבר משוגע בהתנהגות הנער הנביא, אלא אם כן הכוונה להתנהגות בלתי מובנת בסביבה צבאית. אבל יש כאן גם רמז לבאות: גם יהוא הפרוע ייקרא על ידי יורם `משוגע`.

כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יְהוָה: מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל!
אם פירט יהוא ומסר את דבר נער הנביאים, מדוע אמר `כזאת וכזאת`? אין פה ניסוח מקוצר. הכוונה, אולי, למשהו אחר. יהוא רוצה לומר, שכך בדיוק אמר לו הנער (`משחתיך`...).

גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת
`גרם` היא עצם. למה הכוונה כאן? פרשנים סבורים שמדובר במדרגה הגבוהה, זו הנראית היטב למרחק. הקשר הלשוני קצת רופף. אולי נסביר זאת כך: `גרם` היא גם `העיקר`. המדרגה הגבוהה היא החשובה, זו שממנה נכנסים אל חלקו העליון של המבנה.

וַיִּתְקַשֵּׁר יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי אֶל יוֹרָם
לא בטלפון, לא במסרון דיגיטלי. יהוא קשר קשר על יורם.

אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם, אַל יֵצֵא פָלִיט מִן הָעִיר לָלֶכֶת לְהַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל!
לשון אזהרה: אם נפשכם יקרה לכם, מנעו כל יציאת אנשים מכאן אל יזרעאל, שדבר הקשר לא יגיע אל יורם לפני. ביטוי זה עבר גלגולים עד לחיים נחמן ביאליק (`אם יש את נפשכם לדעת...`).

סֹב אֶל אַחֲרָי!
בלשון פשוטה – הפוך כיוון, והצטרף אל צבא המרד בראשותי.

כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג
ביטוי זה הוצא מסיפור יהוא המשוגע והפך לצירוף מילים מוכר בלשוננו, פחות או יותר באותה המשמעות. בפשטות – אדם בלתי צפוי.

הֲשָׁלוֹם, יֵהוּא?
נוסח מקוצר ל`השלום לך, יהוא?`, בדומה ל`אסור!` במקום `אסור רכבך!`, ובדומה ל`מה השלום?` במקום `מדוע אתה שואל לשלומי?`, או בדומה ל`מרמה, אחזיה!` במקום `רימו אותנו, אחזיה!`. כך יוצרים סיפור מהודק, המדגיש את קצב האירועים בסיפור הדרמטי הזה.

וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס
יהורם ואחזיהו יצאו ברכב לקדם את פני יהוא. הפיכת הידיים היא ניסוח אחר לפנייה לאחור עם הרכב – למנוסה.

וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת
טען במו ידיו את הקשת בחץ, מתח וירה.

וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה
`משא` במובן מעט שונה – של עונש. אלוהים גזר את דינו של יורם.

וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ, וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ
ביטויים המתארים את פעולות ההתגנדרות של המלכה איזבל רגע לפני...

וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל, אֲשֶׁר לֹא יֹאמְרוּ: זֹאת אִיזָבֶל
מקור שמה של איזבל הוא, ככל הנראה, המילה `זבול` המתארת קדושה. `זבל` כדומן או אשפה אינו מופיע בתנ"ך כלל, אלא מאוחר הרבה יותר, בתלמוד. אם כן, האם כאן, בפרק זה נולדה אותה משמעות של המילה `זבל`?