קמעות – סוף. וגם משענת הקנה הקצוץ - מל"ב י"ח | עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה תבליט קיר מנינוה , המלך האשורי סנחריב מקבל שלל המוזיאון הבריטי ת.פרסום: 13/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרק הקודם מסופר על גלות שומרון בסוף מלכותו של `הושע בן אלה` בישראל.
באותו זמן מולך ביהודה `חזקיהו בין אחז`.
חזקיהו קיבל מאחז ממלכה שטופה בעבודה זרה אשורית ובמקביל הוא חוזה בחורבן ממלכת ישראל הסמוכה לממלכתו.
והתוצאה:

ג וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥ד אָבִֽיו ׃ ד ה֣וּא׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן ׃ ה בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּטָ֑ח וְאַחֲרָ֞יו לֹא־הָיָ֣ה כָמֹ֗הוּ בְּכֹל֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו ׃ ו וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהוָ֔ה לֹא־סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה

חזקיהו מבצע שינוי עצום בהתנהלות הדתית של ממלכת יהודה. הוא מסיר את הבמות שאף מלך לפניו לא הסיר אותן. הוא מחסל את פסלי האשרה שאביו הביא מאשור והוא שובר ומנתץ את נחש הנחושת שעשה משה. אין ספק שמדובר במנהיג חזק שמחולל שינוי אדיר שכזה.
=====
אני עושה הפסקה קצרה וחוזר לסיפור פסל הנחש של משה. הפסל מוזכר בספר במדבר, פרק כא`. העם מקטר למשה על התנאים במדבר (זה קרה אז הרבה), יהוה מתעצבן ושולח נחשים שיפגעו בעם ויהרגו בהם:

ו וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל

העם המבועת פונים למשה ומודים בחטא שעשו ואז משה פונה ליהוה:

ז וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם

יהוה, כרגיל, מתרצה ומבקש ממשה להכין פסל של שרף (נחש), לשים אותו גבוה על דגל ומבטיח שמי שנפגע מנחש, אם יסתכל על הדגל שבקצהו יש נחש מנחושת, ירפא.
משה עושה את פסל הנחושת והקסם עובד:

ט וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי

צריך לשים לב – הנחשים ששלח יהוה להרוג בעם הבכיין והמרדן לא נעלמו! הם נשארו! אבל יש תרופת נגד והיא מבט אל פסל נחש מנחושת שתלוי בראש הדגל.
הנה נולד הקמע הראשון! יהוה טומן לעם ישראל מלכודת דבש. קשה לכם להאמין בי באופן מופשט אז הנה הפתרון: הביטו למעלה, לקצה הדגל, שם תראו נחש נחושת ואז תרפאו ואמונתכם תתחזק.
הדגל, המסמל בדרך כלל את העצמאות המדינית, הופך לאביזר המשמש לחיזוק האמונה הדתית.
האמונה המופשטת מוחלפת בדרך שבעיני היא הרבה פחות רוחנית. כאילו אומר יהוה – אוקיי, אתם יצורים שאינם מסוגלים להתרומם למעלות האמונה שציפיתי מכם, גם לאחר 40 שנה של נדודים, ניסים, הסברים וכו`, אז קבלו קמע.
מצד אחד מתחיל העם לנצח בקרב על הארץ ומצד שני תבוסה גדולה בקרב על האמונה המופשטת.
=====
עכשיו, ברור עד כמה הייתה מהפכנית גישתו של חזקיהו. הוא הבין, שגם נחש הנחושת של משה הפך לפולחן אלילי. העם לא מבין שהנחש הזה אינו אלא כלי עזר שמאחוריו יש כוח מוסרי חזק (נניח יהוה). כדי לנצח את האמונה התפלה הזו, חזקיהו שובר את פסל הנחש.
חזקיהו שובר את פסל הנחש כפי שמשה שבר את לוחות הברית. חזקיהו אומר במעשהו – אין חפצים קדושים!
תארו לכם שהיום היה קם מנהיג דתי שהיה פוסק ועוצר את מנהגי הקמעות למשל. ברור איזו התנגדות הייתה עומדת מולו. חזקיהו לא היסס!
=====
חזקיהו מגלה עוצמה דתית חזקה אבל נראה לי שהוא לא העריך נכון את הסביבה הפוליטית שבה הוא חי והוא מחליט למרוד בממלכת אשור:

ז וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ ׃ ח הֽוּא־הִכָּ֧ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־עַזָּ֖ה וְאֶת־גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר

יהוה אתו בכל מעשיו וחזקיהו מחליט להתריס מול ממלכת אשור החזקה שאביו, אחז, היה עבד ובן לה.
מחיר המרד במלך אשור מגיע מהר:

יג וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם

סנחריב, מלך אשור (החליף את שלמנאסר שלאחר שהגלה את ממלכת ישראל מת), פושט על ממלכת יהודה ולוכד את כל עריה הבצורות. מסתבר שחוץ מלעשות את ה"טוב בעיני יהוה" צריך גם תכונות נוספות...
=====
חזקיהו מבין שכנראה הוא עבר את הגבול המותר לממלכה קטנה מול אימפריה גדולה, והוא מנסה לשחד את מלך אשור:

יד וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֨אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר עַל־חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב ׃ טו וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵית־יְהוָ֑ה וּבְאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ ׃ טז בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר ׃

חזקיהו שולח שליחים למלך אשור הנמצא בעיר לכיש. לכיש הייתה אחת הערים הגדולות והבצורות ביותר של ממלכת יהודה ומלך אשור הצליח לכבוש אותה ולהגלות את כל תושביה לאשור.
חזקיהו ממש מתחנן ואומר למלך אשור – חטאתי. הוא משלם לו בכל הכסף והזהב שעוד היה לו בירושלים (בבית המלך ובבית יהוה – מסתבר שלמלכי יהודה לדורותיהם היה מקור בלתי נגמר של זהב וכסף) ומוסיף כ"בקשיש" את הדלתות של היכל יהוה.
סנחריב לוקח את השוחד ושולח לירושלים צבא גדול ומפקדים בכירים.
בראש הצבא של סנחריב עומד אחד `רב-שקה`.
צבא אשור החזק עומד מול חומות ירושלים ומפקדם קורא למלך יהודה לצאת אליהם ל"דיבור צפוף". חזקיהו שולח פקידים בכירים אבל הוא בעצמו אינו יוצא.
=====
`רב-שקה` נואם מול הפקידים ומול כל העם העומד על החומות. הוא נושא את נאומו בשפת היהודים (יהודית) ולא בשפה המקובלת באזור – ארמית. הוא עושה זאת בכוונה כדי שכול העם העומד על החומה ישמע ויבין. ארמית ידעו רק הבכירים ואילו יהודית ידעו כולם.
`רב-שקה` מציע כניעה מוחלטת ומבטיח הגליה לארץ אחרת טובה ונפלאה יותר מארץ ישראל:

כח וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיְדַבֵּ֣ר וַיֹּ֔אמֶר שִׁמְע֛וּ דְּבַר־הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר ׃ כט כֹּה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥יא לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי־לֹ֣א יוּכַ֔ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ ׃ ל וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר ׃ לא אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵֽנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵֽי־בוֹרֽוֹ ׃ לב עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ

הנאום כולל איומים והבטחות והסברים ורטוריקה נפלאה. אפילו יהוה מגויס לטובת אשור:

כה עַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַשְׁחִת֑וֹ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ

כלומר – יהוה שלכם הוא שהנחה אותי בניצחונות על כל ערי יהודה והוא גם איתי עכשיו.
`רב-שקה` גם מוסיף לשפה העברית את הביטוי "משענת הקנה ה רצוץ" כשהוא מזלזל בברית שעשה חזקיהו עם מלך מצרים:

כא עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו
=====
לסיום, כל העם העומדים על החומה שותקים. אפשר ממש לשמוע את הדממה המפלחת את הרי ירושלים. דממת פחד משתקת.
פקידי המלך חוזרים לארמון, אבלים וחפויי ראש, לעדכן את חזקיהו במצב ובהצעות של `רב-שקה`:

לו וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ הָעָ֔ם וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ ׃ לז וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣ה אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ דִּבְרֵ֖י רַב־שָׁקֵֽה

איך יגיב חזקיהו?
אני בטוח שהוא מצטער על שמרד באשור אבל זה כבר חלב שנשפך.