שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן - מלכים ב' י"ט | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה - מנסרת סנחריב ת.פרסום: 14/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אז חזקיהו מקבל את המסר של `רב-שקה` משליחיו ותגובתו:

א וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה

המלך החזק, המאמין, המורד באשור, שהכין את ירושלים כמבצר (זה לא כתוב בספר מלכים ב` אבל ידוע ממקורות אחרים) מחליט שכל מה שנשאר זה ללכת ולבקש עזרה מיהוה.
בנוסף, קורה המלך לנביא התורן, ואנחנו מקבלים הופעה ראשונה בתנ"ך של הנביא `ישעיהו בן אמוץ`. לנביא הזה ולנבואתו מקדיש התנ"ך ספר שלם (מיד אחרי ספר מלכים ב`):

ב וַיִּשְׁלַח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְשֶׁבְנָ֣א הַסֹּפֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּֽהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַֽׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא בֶּן־אָמֽוֹץ

ישעיהו שומע את דברי שליחי המלך ומחזיר את תשובת יהוה (כנראה שהיה לו קוו ישיר לקב"ה):

ו וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְשַֽׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַעֲרֵ֥י מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אֹתִֽי ׃ ז הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב לְאַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ

יהוה אומר (באמצעות ישעיהו):
1. לא לפחד.
2. הגידופים של מלך אשור עלי הם שטויות.
3. אני אבריח אותו מכאן באמצעות שמועה וכשיחזור לארצו הוא יומת.

המסר הוא ברור – שב בשקט. אין צורך לפחד. אין צורך להילחם. בטח ביהוה ויהיה בסדר.
=====
חזקיהו כנראה מחליט לשמוע בקול הנביא.
מלך אשור, שמשלחת קודמת שלו שבה ריקם (בפרק הקודם) שולח מסרים כתובים למלך חזקיהו:

י כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר ׃ יא הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָאֲרָצ֖וֹת לְהַֽחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל

מלך אשור מתרה בחזקיהו לבל יבטח ביהוה.
חזקיהו לוקח את המסר הכתוב והולך אתו לבית האלוהים לשיחה עם יהוה. מעניין שהוא לא לוקח אתו את ישעיהו. הוא רוצה לקבל חיזוק ישיר ולא עקיף כמו בתחילת הפרק:

טז הַטֵּ֨ה יְהוָ֤ה׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְהוָ֛ה עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי

חזקיהו מתפלל ליהוה באופן "מתוחכם". תראה, הוא אומר ליהוה: מלך אשור מגדף אותך. עזוב שהוא הולך להשמיד את ירושלים. העניין הוא שהוא מגדף אותך.
חזקיהו מגייס את האגו של יהוה למלחמה.
את התשובה לתפילתו מקבל חזקיהו מידי הנביא, שממהר להתערב בדיאלוג הישיר:

כ וַיִּשְׁלַח֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר הִתְפַּלַּ֧לְתָּ אֵלַ֛י אֶל־סַנְחֵרִ֥ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שָׁמָֽעְתִּי

יהוה מודיע שהוא שמע את תפילת חזקיהו ואחר כך מצרף מספר פסוקים של חרפות וקללות אלוהיות על מלך אשור.
הסוף כבר די ברור:
בלילה, יהוה שולח שליח למחנה אשור. מגיפה פורצת במחנה, 185 אלף איש מתים וסנחריב מחליט לסגת.
הוא חוזר לארצו, לנינווה, ושם שניים מבניו רוצחים אותו ובורחים ואילו בן שלישי תופס את השלטון.
ירושלים נצלה!!
=====
במבט ראשון זה נראה כמו ניצחון גדול של האמונה ושל יהוה על אלוהי אשור.
אני רואה כאן בעיקר תבוסה גדולה.
מלך יהודה עושה הישר בעיני יהוה וכל ערי יהודה נכבשו ואנשיה או שנהרגו בקרב או שהוגלו לאשור. כל זה קורה לאחר שכל ממלכת ישראל מובסת ואנשיה מוגלים לאשור.
ואז, אחרי כל החורבן הנוראי הזה, מגיע יהוה, ובדרך נס מציל את ירושלים בבת עינו ואת שארית הפליטה שבה. מוכר לי הביטוי שארית הפליטה מההיסטוריה הקרובה של שואת יהודי אירופה. אבל הביטוי המקורי לקוח מהפרק הזה:

לא כִּ֤י מִירוּשָׁלִַ֨ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהוָ֥הְָ֖֯ תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת

מירושלים תצא שארית הפליטה ותפרח באמצעות יהוה צבאות וקנאתו.
אז מה המסר – יהוה, זה שאנחנו שמים בו את מבטחינו, מבטיח בעיקר את שמו על ידי כך שתמיד ידאג שבכל חורבן תישאר איזו שארית פליטה, אולי אפילו יהודי אחד בודד, כדי שלא יוכלו להגיד שהוא הפר את בריתו. ומאותו יהודי תצמח ישועה עד לחורבן הבא.

פרק חורבן יהודה והישרדות ירושלים הוא פרק בתוכו נס גדול ובתוכו גם הבשורה הגדולה של השואה ושארית הפליטה.
=====
כשחזקיהו פונה ליהוה בתפילה הוא אומר:

אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔

ויהוה מתקן – אני לבדי ועוד יהודי אחד לפחות