מנסרת סנחריב – מקור חיצוני מעניין מל"ב י"ט ||מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 18/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בשנת 1830 התגלתה בארמון מלכי אשור שבנינוה מנסרה מטין, ועליה תיאור מסעו השלישי של סנחריב לארץ ישראל. מנסרות נוספות עם טקסטים כמעט זהים נתגלו מאוחר יותר. הטקסטים של מנסרות אלה מאששים חלק מהסיפור המסופר בספרי מלכים, דברי הימים וישעיהו אודות מסע מלחמה זה, למרות מספר הבדלים משמעותיים, בעיקר אודות נסיבות סיום המסע הזה וכישלון המצור על ירושלים. הנה מה שכתוב במנסרה:

אשר לחזקיהו היהודי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר שסביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי (אותן) בסוללות כבושות, בכרים מוגשים (לחומה), בהסתערות חיל-רגלים, במנהרות, בפרצים (בחומות), ובסולמות (או: אילי ניגוח). 200,150 נפש, קטן וגדול, איש ואשה, סוסים, פרדים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומניתי כשלל. אותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כציפור בכלוב. הקפתי אותו בביצורים, ואת היציאה משער עירו עשיתי לו לתועבה. את עריו אשר בזזתי, קרעתי מארצו ונתתי למתנת מלך אשדוד, לפדי מלך עקרון, ולצלבעל מלך עזה (וכך) הקטנתי את ארצו. ועל המס הקודם, המשתלם על ידם מידי שנה בשנה, הוספתי מנחה ומתנות אדנותי והטלתי (אותן) עליהם...

חזקיהו עצמו, מורא הוד מלכותי המם אותו, והוא שלח אחרי לנינוה עיר מלכותי את חיל המחץ, החיל הנבחר שלו, שהכניס לתוך ירושלים עיר מלכותו כדי לחזקה והיו לתגבורת, יחד עם 30 כיכר זהב ו-800 כיכר כסף, אבן כחל נבחרת, גושי אודם גדולים, מיטות שן, כיסאות משען (משובצי) שן, עורות פילים, שנהבים, הבנים, אשכרוע, בגדי צבעונים, בגדי פשתן, צמר (צבוע) תכלת (ו)ארגמן, כלי נחושת (ו)ברזל, ברונזה, בדיל, ברזל, מרכבות, מגינים, רמחים, שריונות, פגיונות ברזל (תלויים ב) חגור, קשתות וחיצים, חניתות – כלי נשק ללא מספר, יחד עם בנותיו, פילגשיו, שרים ושרות. ואת שליחו שיגר אלי לשם תשלום המנחה וכדי להשתעבד לי.

מסע סנחריב לארץ ישראל התבצע לקראת שנת 700 לפנה"ס. מה שהמנסרה אינה מספרת הוא סיפור כישלון המצור על ירושלים. התנ"ך משלים את התמונה בסיפור אגדי אודות מכה גדולה שהנחית הקדוש ברוך הוא על מחנה אשור, והיא שגרמה להסרת המצור. אם לא השתכנענו – נחפש מידע היסטורי ממקורות אחרים, ונגיע לכמה אפשרויות: א. סנחריב או צבאו שמעו שמועה אודות צבא מצרי שיצא לקראת צבא אשור, אפשרות הנרמזת בפסוק מפרקנו: הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה, וְשָׁב לְאַרְצוֹ... ב. השמועה שהביאה את סנחריב להפסיק את המצור היתה קשורה במרידות פנימיות או אי-שקט מדיני בממלכת אשור, מה שמקבל חיזוק מהעובדה ההיסטורית, הנזכרת גם היא בתנ"ך, שסנחריב נרצח באשור על ידי בניו אחרי חזרתו. ג. וכמובן קיימת האפשרות של מגפה כלשהי שתקפה את הצבא האשורי ואילצה אותו לסגת. זה לא היה חיזיון נדיר באותם ימי קדם.

מאד אופייני ההבדל בין המידע שמספק לנו התנ"ך לבין המידע המופיע במנסרות סנחריב. אמנם התנ"ך מזכיר את מלך מצרים ואת מלחמותיו של חזקיהו בחבל פלשת, אבל המידע הזה מצומצם יחסית, בעוד שמנסרת סנחריב שופכת אור על אותה ברית בין הממלכות המתמרדות נגד אשור, ועל חלקו של חזקיהו בברית זאת. בולטת מאד העובדה שסנחריב אינו מספר לנו על הסיום הכושל של המצור על ירושלים, בעוד שהתנ"ך מייחס את הסיום הזה לנס אלוהי. התנ"ך אינו מספק לנו מידע מהימן אודות אירועים היסטוריים חשובים בממלכת יהודה בתקופת חזקיהו, כמו נדידת האוכלוסין הגדולה מתחומי ממלכת ישראל החרבה אל תוך יהודה, או היקף החורבן שגרם מסע סנחריב ליהודה שמחוץ לירושלים.