לוגיקה של סופר מקראי מל"ב י"ט מני גל

מאת: מני גל ציור יונה ארזי ת.פרסום: 22/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לוגיקה של סופר מקראי
מל"ב י"ט
מני גל

וכך כתוב בפרקנו, מילה במילה:

וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ, בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל, וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְלֹא עֲבָדוֹ.

במי מדובר? בחזקיהו, מלך יהודה, כמובן, זה אשר תואר כצדיק מכל המלכים שהיו לפניו ואחריו. מקצת מעשיו של הצדיק מתואר בתחילת הפרק: הוא נלחם מלחמת חורמה בכל סממן של עבודה זרה, אפילו בנחש הנחושת שעשה משה רבנו במצוות האל (!).

והנה, בפסוק המצוטט לעיל, באה לידי ביטוי הלוגיקה המעוותת של הסופר המקראי:

וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ : מלך צדיק שכזה, השומר את כל מצוות האל, ולמעלה מזה, זוכה בתמיכה מלאה מצד אותו אל, כך שניתן לומר כי יהוה עמו כל העת.

בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל : ומי שיהוה עמו, פועל בשכל בכל מעשיו, כולל המדיניים והצבאיים. `בכל אשר יצא` מזכיר לנו את ה`מוציא ומביא` של התורה וספר יהושע, ביטוי המיוחס למנהיג המוציא את העם למלחמות הצודקות ומביא אותם הביתה בשלום. ובכן, בסיוע אלוהי ממעל פועל חזקיהו המלך בתבונה בכל מעשיו.

וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ : וזו הדוגמה האווילית ביותר להחלטה מדינית וצבאית שגויה. איפה היה יהוה, כאשר החליט חזקיהו למרוד במלך אשור? אשור היתה ממלכה אדירה באותה תקופה, ומרידה בה לא היתה ביטוי לתבונה מדינית...

היו לו, לחזקיהו עשר שנים לקבל שכל ולהתחרט על המרידה באשור. בשנה הרביעית למלכותו עלה שלמנאסר האשורי על שומרון והחריב את הממלכה הצפונית. רק בשנה הארבע עשרה, עשור שנים לאחר מכן, התפנה סנחריב, יורשו של שלמנאסר, לטפל בממלכת יהודה הקטנה והחלשה יותר. לאחר כיבוש רוב ערי יהודה על ידי האשורים נכנסת תבונה (או חרדה גדולה) למוחו של חזקיהו, והוא מתחרט. את ירושלים הוא מקווה להציל בשוחד כסף על חשבון אוצרות המקדש, אך האשורים חושבים על עונש נוסף שיש להשית על המלך הטיפש, והוא להאזין לנאומו המתרברב של שר הצבא רבשקה. יש בנאום הנמלץ הזה גם איומים וגם הצעות מעשיות, אך מעל לכל יש בו לעג גדול למנהיג הממלכה הקטנה והחלשה, שלא למד דבר מגורלה של ממלכת ישראל.

אבל יהוה עמו – כך אומר התנ"ך, אז היכן יהוה? כשההיגיון לא עובד, יש להתחיל לארגן ניסים, אבל זה כבר לפרק הבא...