ישעיהו ונביאי הכתב - ישעיהו א'| מני גל

מאת: Isaiah; illustration from a Bible card published by the Providence Lithograph Company ת.פרסום: 27/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ישעיהו הוא נביא מסוג חדש, אם משווים אותו לכל האנשים שהוזכרו בספרי התנ"ך הקודמים כנביאים. ישנם, כמובן, כמה מרכיבים משותפים בדמויות כל הנביאים, ואחד המרכיבים הדומיננטיים האלה הוא הקשר הישיר שהיה לכל אחד מהם עם האל, אשר התגלה בפניהם ודיבר אליהם. הרמב"ם מבחין בין סוגים שונים של נביאים, והוא כותב: הנביא - אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד, להרחיב ליבו ולהוסיף דעתו... ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה, לבונן אותם ולהודיעם מה יעשו או למנוע אותם ממעשים הרעים שבידיהם. חלק מאותם נביאים היו מנהיגים, כמשה, כשמואל או כדבורה. אחרים מיעטו לדבר אל העם, ועיקר פעולתם היה במסרים האלוהיים שהעבירו למלכים, כאליהו ואלישע. אחדים מהם בלטו כמחוללי ניסים, שוב אליהו ואלישע, אך גם משה.

עם הופעת ישעיהו אנו מגלים את הסוג החדש, זה שכונה על ידי חוקרי התנ"ך `נביאי הספר` או `נביאי הכתב`. אלה הופיעו בעיקר מול העם, ונשאו נאומים המבטאים את דבר ה` לעמו. אלה מביניהם, שדבריהם זכו להיות מועלים על הכתב, אם על ידיהם באופן אישי, או בסיוע סופרים או לבלרים, כונסו בתנ"ך באותו חלק, הקרוי `נביאים אחרונים`. הופעתם של נביאים אלה תואמת כרונולוגית פחות או יותר את הזמן, שבו החלה תרבות הכתיבה להתפתח אינטנסיבית בישראל. אפשר להניח, שכבר בימיהם של נביאי הכתב הראשונים, החל מתקופת ישעיהו, במאה השמינית לפני הספירה, היה ידע הכתיבה מפותח דיו להעלות את נאומי הנביא על מגילת קלף, וידע הקריאה החל כבר להתפשט, כך שהיו לה, למגילה כזו, גם קוראים.

מאפיין נוסף של נביאי הכתב מתבסס גם הוא על הידע האלוהי שזרם אליהם משמים. מדובר בידע אודות העתיד. בזאת מתחברים נביאי ישראל עם המסורת העתיקה של נביאים במרחב הענק של תרבויות המזרח, נביאים שעיקר עיסוקם היה לשרת אנשים, שחפצו לדעת מה יקרה אותם בעתיד. אצל נביאי הכתב הכילו נבואות כאלה גם אזהרות מפני מה שיקרה אם העם לא יחזור בתשובה מלאה אל אלוהיו. נבואות העתיד התייחסו אל החורבן העתיד לבוא, אך גם אל הגאולה שתבוא אחריו. ישעיהו הבריק אף בנבואות אחרית הימים, החוזות שלום עולמי תחת כנפיו של אל אחד, הוא האל שלנו.

סגנון כתבי נביאי הכתב נמלץ, רמתם הספרותית גבוהה, ותרומת כתבי נביאים אלה לשפה העברית רבה ביותר. פרק א` בישעיהו עשיר מאד בביטויי לשון שהפכו לניבים (זרע מרעים, קדוש ישראל, אין בו מתום...) או לפתגמים (בנים גידלתי ורוממתי..., אם יהיו חטאיכם כשנים... , איכה היתה לזונה קריה נאמנה... – האחרון אף זכה לעדנה בהפגנות נגד שחיתות השלטון בישראל של שנת 2019).

המסרים של פרק א` מבולבלים למדי. אין זה נאום מסודר מבחינת תכניו, והוא מבטא, אולי, התפרצות רגשית של אדם נסער מאד. יש בפרק גם נזיפה חמורה על חטאים מוסריים מן התחום של בין אדם לחברו, וגם הכרזה מפתיעה על חשיבות ההתנהגות המוסרית הזאת לעומת קיום מצוות פולחן הקורבנות. יש בפרק חזרה על ההבטחה `טוב הארץ תאכלו`, שתמומש אם יחזור העם בתשובה, לעומת האיום בחורבן, שיבוא על העם, אם יקשה עורפו וימשיך במעשיו הנלוזים. לקראת סוף הפרק אומר ישעיהו בשם אלוהים, כי לא ימתין לחזרת העם בתשובה, וכי יצרוף את סיגיו של העם בכוח הזרוע, וישיב את הצדק לארץ. הכרזה זו מבטאת את חוסר האמון של אלוהים בסיכוי שהעם עצמו יעשה מעשה, וישנה את דרכיו לטובה.

פרק א` יכול להיקרא כיחידה אחת נפרדת, כנאום אחד, שנשא ישעיהו ברגע מסוים. הפרק הבא נשמע כבר אחרת לגמרי.