הנביא ישעיהו ומלחמתו בנשים - ישעיהו ג' | מני גל

מאת: מני גל עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 27/10/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים, הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת, הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים, הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף, הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים, וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים...

נניח לרגע את הרשימה המפורטת של כל דרכי ההתקשטות של נשות יהודה, אשר תיעלמנה `ביום ההוא`, ונספר סיפור זן:

שני נזירים, מורה ותלמיד, יצאו לדרכם ביחד. הם הלכו בשתיקה, תוך כדי שהם שמים לב לטבע שסביבם. לאחר כשעה הגיעו לנהר רחב ידיים. על גדת הנהר עמדה אישה שחששה לחצות את המים.

"את רוצה שאעזור לך לחצות את הנהר?" שאל אותה אחד הנזירים

תודה! אמרה האישה והנזיר לקח אותה בידיו, הניח אותה על גבו ונשא אותה אל צדו השני של הנהר, כשהנזיר השני פוסע בעקבותיהם.

שני הנזירים המשיכו בדרכם בשתיקה עד שירד היום.

בלילה, לפני שהלכו לישון, הפר הנזיר הצעיר את שתיקתו ופנה אל מורהו: אתה, המורה הדגול שלי, שהתחייבת להתנזר ממגע עם נשים, הפרת את הנדר שלך ונשאת אישה בידיך מעל גדות הנהר, איך העזת???

ענה לו המורה: "אכן, נשאתי אישה בידיי, העברתי אותה בין גדות הנהר והשארתי אותה שם. אתה נושא אותה עדיין אתך...

ישעיהו, החי בסביבה נהנתנית ושטופת תאוות, עומד לתאר את יום הדין, שבו תיענש החברה שלו בכיבוש ובחורבן, יום שבו יבוא סוף לכל ביטויי השפע והיוהרה של ההווה. תוך שהוא מבליט את הניגוד החריף בין העושר והרווחה של ההווה לבין ההשפלה והמחסור של העתיד לבוא, ואת הניגוד בין הראווה והגינדור של ההווה לבין הצניעות המתבקשת מבנות העם, אי אפשר שלא להתרשם מהכפייתיות של הנביא בתיאור הכל כך מפורט של מלבושי הנשים, של תכשיטיהן ושאר אביזרי הפיתוי שלהן. ממש כמו אותו תלמיד של הנזיר ההודי, גם ישעיהו נושא את נשות ציון על גבו כל העת. זו צרתה של אובססיה לצניעות, שהיא לא מפסיקה להתבונן בהתרגשות בכל סממן חיצוני, המעיד על פריצת גדרי אותה צניעות. ספר לפנאט דתי, שמעולם לא ראה את קצה קרסולה של אישה, על התרבות הנודיסטית, שבה מתהלכים זה בחברת זו בני אנוש, גברים, נשים, זקנים וטף, לבושים כביום היוולדם, ללא כל מנהגי פריצות או התלהטות יצרים – וריר ייזל משפתיו רק לתמונות העולות בדמיונו.

החברה בממלכת יהודה בשלהי התקופה היתה, על פי דברי נביאי הכתב, נגועה בחטאים מוסריים וחברתיים רבים. ישעיהו, בפרק ג`, בוחר להתמקד בפריצת גדרי הצניעות של נשות יהודה דווקא, ועל כך מגיעה לו נזיפה מהדהדת.