עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר - ישעיהו ח' | עופר בורין

מאת: עופר בורין, תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 04/11/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


ישעיהו ממשיך ומנסה לשכנע את אחז מלך ישראל ואת עם ישראל שלא להתערב במאבקים בין האימפריות השונות הפועלות באזור (אשור הגדולה, מצרים, ברית ארם וישראל ועוד).
אני בוחר הפעם להתייחס לכמה פניני לשון ומשמעותם כפי שהם מופיעים בפרק.
=====
חשיבות כתיבת הנבואה ושמירתה כעדות לדורות הבאים:

א וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז

חשיבות המילה הכתובה. חשיבות העברת המסרים מדור לדור. אבן יסוד בתרבות היהודית.
עמוס עוז כתב ספר שלם על הנושא: "יהודים ומילים".

יהוה מצווה על הנביא לכתוב את נבואתו על קלף

טז צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי

את כל דברי יהוה תחתום (כנראה לדורות הבאים...). שוב - חשיבות גדולה לכתיבה ותיעוד

יט וְכִֽי־יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל־הָאֹבוֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלוֹא־עַם֙ אֶל־אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל־הַמֵּתִֽים

אם יגידו לכם לפנות לכל מיני מכשפים וידעונים ומתים

כ לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר

תגידו לא. הכל כתוב בתורה הכתובה ובמסמכים והתעודות שכתבתי. לכל השאר – אין שחר!!
אז לכל האנשים המאמינים התמימים שהולכים לכל מיני "באבות" ו"מקובלים" ו"קברים" עם סגולות וכו` – מציע שתלמדו היטב את נבואת ישעיהו בפרק הזה.
=====
ישעיהו מזהיר את העם לא לנסות ולמצוא פתרונות אחרים לבד מהאמונה האיתנה ביהוה. לצורך כך הוא משתמש במטבע הלשון שעד היום מהדהדת בציבוריות הישראלית:

י עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל

אז, לפני 2500 שנה, ישעיהו פנה לעם ישראל והזהיר אותו לא לחפש עצות ודברים אחרים, לבד מהאמונה ביהוה ובדברי נביאו. כל עצה שכזו תופר וכל דבר שכזה לא יקום.
מבחן אמונה אדיר.
בימינו אנחנו שומעים ציבורים של יהודים מתנחלים הזועקים " עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר" כנגד קבוצות יהודים אחרות, כחלק ממאבקים פוליטיים. הם לא מגלים כאן איזו אמונה מופלגת ביהוה. הם פשוט עושים פלסתר מנבואתו וממבחן האמונה של ישעיהו.
=====
על היחס בין יהוה לעם אומר ישעיהו:

יא כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר

יהוה אמר לי להפסיק ולנסות לעזור לעם ישראל (יהודה), כי דרכיו לא טובות

יב לֹא־תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר־יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת־מוֹרָא֥וֹ לֹֽא־תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ

אתם מפחדים מכל קשר מדיני חיצוני ומעריצים כל מיני מלכים

יג אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם

במקום שתקדשו ותפחדו מיהוה שהוא המאיים האמיתי עליכם – כרגיל – מוטיב הפחד מהאל הוא מוטיב חזק בתנ"ך.
ביטוי שחשוב להתעכב עליו – העם צריך להקדיש ולפחד מיהוה שהוא, יהוה, מעריצכם. מה פירוש שיהוה מעריצכם. הרי לא יתכן שיהוה מעריץ את העם.
הנביא משתמש במילה מעריץ ומראה על קשר מעניין – העם יעריץ את אלוהים ואלוהים יהיה העריץ (השליט, הרודן) על העם.
יחס שכזה, של עם מעריץ מול אלוהים עריץ, הוא בשבילי בלתי מתקבל על הדעת.
בכל זאת, זו פעם ראשונה שאני שם לב לחיבור הלשוני בין מעריץ לעריץ. חיבור מרתק של השפה העברית.
כבוד לישעיהו – מלך המילים והנבואה.
ואני שמח שמעולם לא הערצתי איש.
=====
האמונה ביהוה, המתמקדת בדברים חיצוניים ולא בהתנהגות חברתית מוסרית, היא למעשה מכשול:

יד וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶגֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם

חוסר האמונה שלכם ביהוה הופך למקדש (מקדש משמש לתיאור מכשול אמוני), אבן נגף ומכשול. מעניין – מקדש מחובר למכשול. איזו אמירה מרתקת.

טו וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ

רבים נופלים במוקש חוסר האמונה הנכונה.
יהודה גליק – תלמד מישעיהו ותפסיק לבנות מקדשים!
=====
את יהוה אי אפשר לזרז. הוא לא עובד אצלנו. הוא יבוא מתי שהוא יבוא וכל מה שאפשר זה לחכות ולקוות.

יז וְחִכִּ֨יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ

יהוה עוזב. צריך לחכות לו ולקוות שיחזור. מסתיר פנים – לא מתערב.
לא תפילה, לא זבח, לא בכי ולא נהי – להמתין ולקוות. זה הכל.
ואם מחליטים להקים מדינה, זה למרות ההמתנה ליהוה ולא חלק ממנה.