אִם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ - ישעיהו ז | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay, עיצוב תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 04/11/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק מתאר לנו את המאבק (או הדיאלוג) מאחורי הקלעים בין מלך לנביא.
המלך – אחז מלך יהודה.
הנביא – ישעיהו.
=====
ראשית נותן הפרק תמצית יבשה של מאבק בין ממלכת יהודה לבין ברית בין מלכת ישראל וארם:

א וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָחָז בֶּן־יוֹתָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲרָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ

ישראל בהובלת `פקח בן רמליהו` ביחד עם ארם בהובלת `רצין מלך ארם` מנסים לכבוש את ירושלים ונכשלים.
מכאן עובר הפרק לתיאור מהלך העניינים ויחסים בין מלך יהודה והנביא.
=====
מלך יהודה מקבל מידע על הברית המתרקמת בין ישראל לארם. ברקע – מלכות אשור מתחילה להתחזק ומאיימת על כל האזור. בתוך כל ההתגוששות הזו, מלך יהודה מתגלה כמפחד:

ב וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָֽה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ

הלב של המלך אחז ושל העם נע כמו עצי היער מפני הרוח. כלומר – פחד.
הנביא קולט את הפחד הזה ובמצוות יהוה הולך לפגוש את המלך ולהשיא לו עצה:

ד וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָיו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בָּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ

ישעיהו מעביר לאחז מלך יהודה את עצת יהוה – שב ואל תעשה דבר. אל תפחד מהברית בין ארם וישראל. אלה ממלכות חלשות והן לא תוכלנה לנצח אותך.
הם זוממים, מספר הנביא למלך, לכבוש את ירושלים ולהמליך עליה מלך אחר שיסכים לחבור אליהם בברית נגד אשור. כל זה לא יקרה מבטיח הנביא:

ז כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה

(הערת סוגריים: הביטוי הזה מזכיר לי את אמירת הרבנים ערב ההתנתקות בעזה – "היה לא תהיה". הרבנים שמו עצמם כנביאים ומסתבר שנביאי שקר היו הם).

ועוד מבטיח הנביא – קרוב היום ששני המלכים האלה ושתי הממלכות האלה יחוסלו.
כסיכום ביניים לנבואתו אומר ישעיהו:

אִם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ

פסוק קצת סתום. אם לא תאמין לנבואה, ליהוה, אז יהוה לא יאמין בך. כלומר ייטוש אותך.
הנביא מעמיד את המלך בפני ברירה מאוד קשה. תתעלם מכל מה שקורה מסביב, אל תיבהל מבריתות ומכוחות חיצוניים. שב בשקט, אל תעשה דבר חוץ מלהאמין שיהוה יעזור.
=====
נראה שאחז ממשיך להתלבט. ואז הנביא אומר לו – תבקש סימן מיהוה כדי שתתחזק אמונתך בו:

יא שְׁאַל־לְךָ֣ א֔וֹת מֵעִ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה א֖וֹ הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה

בקש סימן. סימן ארצי או סימן שמימי. מה שתרצה.
ואחז מסרב לקבל סימן מאלוהים:

יב וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהוָֽה

שאלה – מדוע סירב אחז לקבל סימן מיהוה?
התנ"ך לא מגלה לנו את צפונות ליבו ומחשבתו של אחז. אנחנו יודעים, מספר מלכים ב`, שאחז כרת ברית עם מלך אשור והכניס לתוך יהודה, במקביל לעבודת יהוה, גם את עבודת אלילי אשור. כלומר, הוא לא ישב בשקט אלא פעל.
למעשה הוא ניסה לפסוח על שתי הסעיפים (גם יהוה וגם אלילי אשור) ואולי בגלל זה, העדיף שלא לקבל סימן מיהוה. ההססנות שלו הייתה לא רק בענייני המדינה אלא גם בענייני האמונה. כאילו מנסה שלא להרגיז אף אחד.
=====
ישעיהו לא אוהב את חוסר הרצון של המלך לקבל סימן מיהוה והוא נותן לו סימן ונבואה למרות שלא בקש.
לא אכנס לכל פרטי הסימן והנבואה.
השורה התחתונה היא שישעיהו מנבא את חורבן ממלכת ישראל ואת הישרדותה של ממלכת יהודה בסיבוב הזה של מסע ההגליה והחורבן של תגלת פלאסר מלך אשור.
=====
בעיני, משפט המפתח בפרק הוא – אם לא תאמינו לא תאמנו.
הדתיים בינינו ייקחו את זה כמובן לאמונה ביהוה.
אני חושב שזה נכון לכל תחום בחיים – מי שמאמין במשהו והוא פועל לאורו, הרי שהוא מגדיל באופן משמעותי את הסיכוי להצלחה.