אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ - ישעיהו ל' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 04/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ישעיהו לא מרפה וממשיך לנבא ולהתחנן בפני חזקיהו ובני ירושלים שלא יתערבו בהתגוששות בין מצרים לאשור.
הרקע ההיסטורי – סרגון מלך אשור מת וסנחריב עולה במקומו. כנראה שבשלב הזה חזקיהו מלך יהודה חש שהינה אשור נחלשים וזו ההזדמנות לחבור למצרים כנגד אשור. ישעיהו יוצא נגד המהלך הזה. הוא חושב, כפי שהוא טוען במשך כל ימי נבואתו, שאין לחבור לאף אחת מהאימפריות כנגד השנייה אלא לדבוק בעבודה פנימית מוסרית ולבטוח ביהוה.
אני חושב שהוא לא פסל את הצורך בחיזוק והגנה של העיר, אבל התקומם נגד הראייה הצרה המסתמכת רק על כוח צבאי וחבירה לאימפריה שנראה שהיא באותו רגע חזקה, מבלי לשמור על החוסן המוסרי ומשפט הצדק שהם בליבת תורת משה.
=====
הפרק מתחיל, כמו פרקים רבים אחרים, בקינה:

א ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת

`הוי בנים סוררים` – אהבה ותוכחה יחדיו. אמנם סוררים, אבל גם בנים. לא שומעים בעצתי ומחפשים הגנה שהיא בעצמה חטא.
ומה ההגנה – לא פחות ולא יותר – מצרים:

ב הַהֹלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם

חזקיהו מתכוון לבנות ברית עם מצרים וישעיהו מלגלג על הברית הצפויה שתביא בושה לישראל ולא תצלח:

ג וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה

ז וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת

הברית עם מצרים היא מעשה `רהב` במובן הרע של המילה. סוג של שחצנות וגאוותנות תוך התעלמות מדברי הנבואה.
=====
וכאן מוסיף ישעיהו הבחנה מדהימה בדייקנותה על היחס לנבואת אמת בחברה שבה ה`רהב` שולט. הוא אף מקפיד במיוחד להדגיש שאת ההבחנה הזו הוא כותב כלקח `עד עולם`:

ח עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם ׃ ט כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהוָֽה ׃ י אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת

לרואים ולחוזים (הנביאים) אומר העם והמנהיגים שלו – אל תחזו לנו נכוחות (בבקשה אל תגידו לנו דברי אמת, דברים קשים) אלא דברו לנו `חלקות וחזו מהתלות` (תנו לנו נבואות שיתאימו לנו, שתהיינה נוחות לנו).

אכן, עד היום, בכל חברה, יש מצבים של עיוורון מנהיגותי וחברתי, ששום נבואה או דברי תוכחה, לא מצליחים לחדור לתודעה. אנשים מעדיפים לשמוע נבואות נוחות על פני נבואות אמת.
=====
ישעיהו מסביר כיצד יש לפעול:

טו כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם

`בשובה ונחת` – כלומר: בשקט, ברוגע, בקור רוח, בלי התלהמויות מיותרות. הגבורה איננה בדיבורי שחצנות אלא בקור רוח מנהיגותי שלא ייכנס ללחץ מכול איום חיצוני או פנימי שאינו אמיתי.
אבל ירושלים בוחרת בדרך הכוח וההישענות עליו ועל כך תשלם מחיר כבד:

טז וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם

אתם בוטחים בסוסים שלכם, בצבא שלכם, בכוח שלכם, בברית הצבאית עם מצרים – אוקיי – חכו ותראו איך כל זה הולך להתמוטט בקלות רבה.
=====
וישעיהו מסיים כהרגלו, בנבואה על גאולה עתידית שיעשה יהוה לעמו ישראל באחרית הימים.
ואיך ייראה מצב אחרית הימים:

כו וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא ׃

האור של השמש יהיה חזק פי שבע מאור של יום רגיל. גם אור הירח יהיה חזק.
כשהאור חזק האדם מסתנוור.
שוב רמז שנבואת ישעיהו לאחרית הימים היא נבואה שבה האדם הופך למונהג בידי יהוה. כתבתי כבר בפרקים קודמים – זו לא הגאולה שאני מצפה לה.
=====
יש אומרים ש `שובה ונחת` זה שב ואל תעשה ותסמוך על יהוה שיפעל עבורך.
ואני אומר ש `שובה ונחת` זה תעשה את הדברים בקור רוח ובלי `שחצנות`. לא לבטוח רק בכוח הפיסי אלא להבין שהוא חייב להיות משולב בכוח מוסרי.
ויהוה – אין לבטוח בתזמון של ישועתו. היא תקרה מתי שתקרה כפי ששמו של יהוה ניתן למשה במעמד הסנה – `אהיה אשר אהיה` (שמות פרק ג`)
=====
אנחנו במדינה שהיא "כוח עולה" כדברי ראש ממשלתה, וישעיהו מדבר אלינו ישר לפנים על אותו "כוח" משחית.