נשים עושות שלום ו 4 אימהות - ישעיהו ל"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין Naomigal [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)] ת.פרסום: 09/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ישעיהו מזקק את תפקיד המלך והשרים: צדק ומשפט.

א הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ

ולשם איזו מטרה קיים השלטון: להגן על האזרחים מפני סכנות שונות ומשונות.

ב וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה

כלומר, הדרך לתת בטחון לאזרח היא דרך שבה השלטון פועל עפ"י עקרונות הצדק והמשפט ואינו מנסה לכופף את הצדק והמשפט לצרכיו.
=====
ואז, כאשר באופן זה ינהג השלטון, האזרח יגלה אמון. עיניו לא תושפלנה ואוזניו תקשבנה. הוא יקשיב ויבין את המנהיגות ואפילו שפת הדיבור של האנשים תהייה שפה נקייה ולא שפה עילגת (מזכיר את סגנון הטוקבקים הפרועים ברשתות החברתיות). מנהיגות חייבת לזכות באמון הציבור, והדרך היא דרך של צדק ומשפט.
ג וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאָזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה ׃ ד וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשׁ֣וֹן עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֽוֹת

ישעיהו ממשיך ומתאר כיצד תופעות שליליות תעלמנה מהחברה. למשל:

ה לֹֽא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵֽאָמֵ֖ר שֽׁוֹעַ

מכירים נבלים בחברה הנחשבים נדבנים. כלומר, צוברים ממון רב בדרך של רמיה ומחפים על כך באמצעות תרומות כך שהם נחשבים נדבנים גדולים? אני מכיר כאלה. יש לא מעט בניינים ומוסדות במדינת ישראל עליהם מתנוססים שמותיהם, לראווה ולגאווה.
יש כמובן גם נדבנים אמתיים שעושים כספם באמונה וביושר ותורמים לחברה בסתר ועל כך יבורכו.
חשוב שכל בית ספר למנהיגות ומנהל ילמד את הפסוקים האלה. אנחנו צריכים הרבה מהם במדינת ישראל.
========
ואז פונה ישעיהו דווקא לנשות ירושלים בדרישה שתתעוררנה:

ט נָשִׁים֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי

הוא דורש מהנשים לשמוע את דבריו ולצאת מהשאננות והביטחון בו הן שרויות.
מדוע הפנייה היא לנשים?
אני חושב שיש כאן אבחנה מעניינת של ישעיהו. הנשים, בחושיהן המיוחדים, הן אלה המגוננות על בני המשפחה. הן אלה ה"מרגישות" רעה צפויה עוד בטרם היא קורית. הן אלה השולחות את הבנים/בנות ו/או הבעלים לשדה הקרב עם החשש הגדול שמא יקרה להם משהו.
ישעיהו, שחש בסכנה המתרחשת לבוא על העם, רואה שאפילו הנשים יושבות שאננות ומנסה לעורר אותן לפעולה.
אם הנשים יושבות שאננות, איזה סיכוי יש לי עם הגברים שואל את עצמו הנביא.
דרך מנגנון ההגנה הטבעי של הנשים מנסה הנביא לעורר את העם כולו.
זה לא עזר.
לא היה אז את ארגון 4 אימהות שהתעורר בישראל בעקבות אסון המסוקים. ללא קשר לדעות פוליטיות, הארגון הזה הוכיח את כוחן של האימהות.
ומי מקשיב היום לארגון "נשים עושות שלום"?
=====
ישעיהו כהרגלו מסיים עם נבואת נחמה של אחרית הימים.

יז וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם ׃ יח וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת

שלטון בטוח בעצמו ושקט המבוסס על צדק משפט ומוסר יביא שלום וביטחון עד עולם.
אפשר לחשוב שכל זה לא רלוונטי לחיינו בעולם היום כי אנחנו לא באחרית הימים.
אני חושב שכל זה מאוד רלוונטי לחיי האדם בכל תקופה.
אינינו יכולים לומר שאנחנו חווים בגאולה כי חזרנו לארץ ישראל ואנחנו מקבצים יהודים מכל העולם (קבוץ גלויות הוא סממן לגאולה) ומצד שני, באותה נשימה, להתעלם מהדרישה למשפט לצדק ולמוסר גבוהים.
גאולה ואחרית הימים זה עניין לאלוהים.
מוסר, צדק, משפט, ניהול מדינה ועצמאות הן עניין שלנו.
יש עוד הרבה עבודה...