חזון ביטול השִׂיחֲדָשׁ - ישעיהו ל"ב |מני גל

מאת: מני גל, עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 09/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב, וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ

פרקנו מתאר תקופה עתידית מוצלחת, מעין אחרית הימים. על פי ארבעת הפסוקים הראשונים של הפרק, תקופה זו תתאפיין במלך ושרים, שישפטו את עמם משפט צדק, בתחושת ביטחון של התושבים מפני סכנה, ברוגע ומנוחה, בהתפשטות הידע וההשכלה, ובשיפור איכות השיח בין בני אדם.

פסוק ה`, המצוטט לעיל, אומר לנו, בדרכו המיוחדת, שאנשים יחזרו לדבר אמת. הנבל לא יוכל לרחוץ בנקיון כפיו על ידי תיאורו כנדיב. הכילי – איש לא יקרא לו עוד `שוע`.

האם באמת ניתן לתעתע באנשים על ידי שימוש תדיר באמירות שקר מעין אלו? מסתבר שכן. ג`ורג` אורוול, בספרו המפורסם `1984`, מתאר מדינת עתיד מדומיינת, שבה יהיה נהוג `שִׂיחֲדָשׁ`, או `newspeak`. ביטויים מסוימים בשפה הרגילה ישנו את משמעותם, אחרים יימחקו כליל מהשפה. שימוש תדיר בשפת `שיחדש` יצור אצל הנתינים תפיסת מציאות מעוותת, כזו שהשלטון הטוטליטרי מעונין לשתול במוחות נתיניו.

האם זו פנטזיה לא מציאותית? נשים לב כיצד בחמש השנים האחרונות קיבלו מונחים כמו `לאומי`, `פטריוטי`, `יהודי` או `ציוני` משמעות מצומצמת ומעוותת בשיח המתנהל בינינו.

ישעיהו רומז לכך שבתקופתו נבלים שונים מכונים `נדיבים`, ובעלי תכונת הכילי, הקמצן, מכונים `שועים`. האם הדבר אפשרי? בהחלט. נתאר לעצמנו אדם שהתעשר כקורח על ידי עושק דלים בדרכים שונות. כדי לקנות לעצמו לגיטימיות, מחלק אותו עשיר נדבות לעניים, והוא עושה זאת בפומבי, תוך הבלטת אותה נדיבות בכל אמצעי תקשורת אפשרי. אותן נדבות מהוות חלק זעיר מהונו העצום, וכך אותו נבל פועל לשיפור תדמיתו הציבורית בעזרת אנשי שלומו, הנהנים מקשריהם עם אותו טייקון, והם שמחים לקרוא לו `נדיב`.

איני יודע אם לכך התכוון ישעיהו, אך אין ספק שהוא מצביע על מחלה תרבותית קשה, על הרס תרומתה של השפה לתקשורת אנושית על ידי שינוי מכוון בציניות של משמעותן של מילים.