אל נקמות אדום - ישעיהו ל"ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין , עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 10/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מתבוסת האדם בפרק הקודם עובר הנביא לחיסול `אדום`.
=====
תחילה קורא ישעיהו לכל העמים בכל העולם להתכונן לחיסול כוחם הצבאי בידי יהוה:

א קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֨רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־צֶאֱצָאֶֽיהָ ׃ ב כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהוָה֙ עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כָּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח

לא יהיה יותר אף כוח צבאי בעולם. תיאור המוות הנוראי של אנשי הצבא מתואר אף הוא:

ג וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם
=====
כעת, לאחר הנבואה ה`חביבה` הזו, עובר ישעיהו לתאר את הטיפול המיוחד שיקבל עם ספציפי – אדום.
במקרה של אדום החיסול לא יהיה רק של הכוח הצבאי אלא של כל האדומים, כולל החרבה והשמדה של ארץ אדום:

ה כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט ׃ ו חֶ֣רֶב לַיהוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם

הנביא ממשיך עוד 11 פסוקים, עד סוף הפרק, לתאר את חורבן אדום ושממת ארץ אדום.
=====
במה זכתה אדום ל`כבוד` המפוקפק הזה?
האמת? אין לי מושג.
אדום הוא עם שכנראה אביו הראשון היה עשיו, אחיו התאום של יעקוב. על היחסים בין שני האחים נשפכו הררים של דיו, כולל מפגשים טעונים המופיעים בספר בראשית. בהמשך, כאשר רצו בני ישראל לעבור בארץ אדום בזמן נדודיהם במדבר, סירב מלך אדום לאפשר להם זאת.
מלחמות בין אדום לישראל, לאחר הקמת מלכות ישראל בידי דויד ושלמה וממלכת יהודה בהמשך, התקיימו מעת לעת.
בהמשך מוזכרים האדומים כשותפים להריסת בית המקדש הראשון וצאצאיהם שותפים היו גם לחורבן הבית השני.
גם המן הרשע מעורבב אתם
בנוסף מקושרים האדומים לנצרות, שכידוע היהודים סבלו ממנה סבל רב.
מסתבר, שכל התכונות האלה ביחד הפכו את האדומים לסמל הרוע בעולם היהודי, ומכאן שאם הם סמל הרוע, אזי הם נדונים, עפ"י ישעיהו, להשמדה טוטאלית בידי אלוהים:

ח כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן
=====
אל נקמות לעם הנבחר.
בואו נשאיר לאל את הנקמות ואנחנו נעסוק בשלום.