מי קורא במדבר? ישעיהו מ' |מני גל

מאת: מני גל, בתמונה יוחנן המטביל ממזבח אייזנהיים, ציור מתיאס גרונוולד, ויקיפדיה נחלת הכלל, 1512-1516 ת.פרסום: 18/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפסוק `קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ` יכול להיקרא ולהיות מובן בשתי דרכים שונות, על פי סימני הפיסוק שנשים בו.

קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ`

קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר: פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ`

הדרך הראשונה נראית נכונה יותר, באשר היא משלימה טוב יותר את התקבולת. `במדבר` מקביל ל`בערבה`.

דווקא הדרך השניה הובילה ליצירת ניב שימושי בשפתנו. להיות `קול קורא במדבר` – משמעו לומר דברים שאיש אינו מעוניין לשמוע.

והנה, בברית החדשה, מופיעה הפסקה הבאה:

“בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר: שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִגּיִעָה. הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר: קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פָּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.
וְהוּא, יוֹחָנָן, לְבוּשׁוֹ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר. וַיֵּצְאוּ אֵלָיו ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכָל יְהוּדָה וְכָל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּטָּבְלוּ עַל־יָדוֹ בַּיַּרְדֵּן מִתְוַדִּים אֶת־חַטֹּאתָם” (הבשורה על פי מתי, ג’ 6-1).

לעניין התוכן של פסקה זו – הברית החדשה (הבשורה על פי מתי) רואה בפרק מ` בישעיהו את הנבואה לעתיד הרחוק על הופעת מבשר המשיח, הלא הוא יוחנן המטביל.

לעניין התחביר - אותה פסקה משתמשת גם באופן הראשון (בציטוט הפסוק מישעיהו) וגם בשני (במשפט `ויהי קורא במדבר יהודה`).

ומי עוד קורא במדבר, ואינו מבשר את בוא המשיח?

קורא הוא עוף קרקע מדברי. הקורא מרבה לקרוא בקולו, החוזר ונשנה פעמים רבות, אשר נשמע לרוב עוד בטרם יֵרָאֶה בעצמו.