כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי! - ישעיהו ל"ט מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAYעיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 18/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַיֹּאמֶר: כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי!

סיפור ביקור המשלחת הבבלית ותגובתו של ישעיהו לביקור מסופר די בקיצור. תגובתו של חזקיהו, החותמת את הפרק, קצרה גם היא, אך במבט בוחן נמצא בה מסר מורכב למדי. מה אומר חזקיהו?

טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ!

חזקיהו אינו מביע הפתעה או מחאה על תוכן דברי ישעיהו, למרות שהם מנבאים חורבן ממלכת יהודה מידי ממלכת בבל. איך להסביר זאת? אולי חזקיהו, שקיבל רק עתה מהקב"ה ארכה של חמש עשרה שנות חיים והצלה מופלאה ממצור אשורי על ירושלים, אסיר תודה גם לאל וגם לנביאו. אין ספק, שתגובתו זו, כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, תורמת לדימוי החיובי של חזקיהו – כמלך צדיק, העושה את דבר ה`.

כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי!

למעשה חזקיהו בעצמו מספק לנו הסבר לרישא של דבריו, אם כי גם סיפא זה ניתן לפרשנות בדרכים שונות ואפילו מנוגדות.

א. שבעתי דרמות וטראומות, וכעת עייף אנוכי, ודחיית הפורענות לדורות הבאים היא המקסימום שאני יכול לצפות לה מאלוהים.

ב. אם זה לא בחיים שלי, ובקדנציה שלי – זה פחות מעניין אותי...

ג. אם זה יקרה בעוד מספר דורות, הרי שקבלת הפנים היפה והגלויה שהענקתי למשלחת הבבלית – אין לה קשר לחורבן העתידי.

שְׁנַיִם רָבִים, וַיְּתַוֵּךְ הַשְּׁלִישִי

מדרש חז"לי יפה על חזקיהו וישעיהו מופיע בבבלי ברכות:

חִזְקִיָּהוּ אָמַר: יָבוֹא יְשַׁעְיָהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אַחְאָב;
וִישַׁעְיָהוּ אָמַר: יָבוֹא חִזְקִיָּהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אֱלִישָׁע.
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?
הֵבִיא יִסּוּרִים עַל חִזְקִיָּהוּ
וְאָמַר לוֹ לִישַׁעְיָהוּ: לֵךְ וּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.

נרחיב את המדרש במילים `שלנו`, על פי הבנתנו את הדברים:

לחזקיהו המלך ולישעיהו הנביא היה אגו גדול ומפותח. המלך, שרק התאושש מהמצור הכבד שהטילו עליו האשורים, ולא הבין בדיוק מה חושב ה` על כל העניין, היה זקוק לעצת הנביא, ואילו הנביא, שהביא לחזקיהו את בשורת הישועה מן המצור, היה סבור, אולי, שאותה ישועה לא הגיעה לו, למלך, בדיוק. יתכן שזֵכֶר פליטת הפה האומללה של המלך - אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ – גרמה לו, לנביא, שיבחר צד – הוא עִם האלוהים, ולא עִם המלך, שאמונתו באל תלויה בדבר.

אם כן, ברוב גאוותם נמנעו השניים מלהיפגש. כל אחד מהם ציפה שהשני יכבד אותו בביקור אצלו. מה עושה הקב"ה? מפיל את המלך אל מיטת חוליו הקשה, ומצווה על הנביא לבקר את המלך. הנביא יכול היה לומר לו, למלך: כל זה בא עליך, משום שצדיק גדול אינך! אבל לנביא יש בוס, והבוס מצווה עליו לומר לחזקיהו דברים אחרים. לא הייתי רוצה להיות בנעליו של ישעיהו, שאולי נאלץ לומר לחזקיהו דברים שהיה מעדיף לא לומר אותם...

חז"ל `עפים` בדמיונם וממשיכים לפתח את הטלנובלה הזאת. בקיצור –חזקיהו מבקש מישעיהו את יד בתו, כדי לבטל את רוע הגזרה שראה ברוח הקודש, שיוולדו לו בנים שאינם צדיקים. ישעיהו, שאינו אוהב את הרעיון, מתרצה לבסוף (מה אומרת הבת על כל זה?), ומהזיווג המלכותי-נבואי הזה נולדים שני רשעים, מנשה ורבשקה...