קטלוג כלי עבודה - ישעיהו מ"ד| מני גל

מאת: מני גל התמונה canstockphoto ת.פרסום: 24/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד, וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת, יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ, גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ, לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף, חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה, יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.

מקצוע הגילוף והפיסול בעץ אינו נגרות סתם. למטרת המפסל בעץ עליו להשתמש במגוון כלי עבודה, ושני פסוקים אלה מספקים לנו הצצה לארגז הכלים שלו:

מַעֲצָד הוא גרזן נגרים, כלי־יד דמוי גרזן, שלהבו ניצב לידית, והוא משמש לחיטוב ולהקצעה של בול עץ לצורה הרצויה. המונח מופיע פעם נוספת במקרא – בספר ירמיהו:

"כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא, כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד." (ירמיהו י ג)

במשנה מופיע המונח מספר פעמים. הנה שני מופעים:

"המעצד, והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים." (משנה כלים יג ד)

"מה שהחרש מוציא במעצד, הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית. ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסורת של בעל הבית." (משנה בבא קמא י י)

מַקֶּבֶת היא פטיש, שצדו האחד מחודד והשני רחב. באמצעות הכאה על הצד הרחב יְנַקֵּב הצד המחודד את החפץ בו אנו מטפלים. המונח מופיע במקרא פעם אחת נוספת:

”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.“ (שופטים ד, פסוק כא)

המקבת היא גם כלי גדול וכבד המשמש בעת קרב לניפוץ עצמותיו של היריב. מתאים מאד למשחקי הכס.

שֶּׂרֶד – מילה יחידאית בתנ"ך. על פי ההקשר, מדובר אולי במכשיר השורט את גוש העץ ומסמן עליו את הצורה המבוקשת; ואולי השרד הוא צבע המסמן היכן יש לחתוך ולגלף בעץ.

מַקְצוּעָה היא כלי עבודה המשמש לשיוף שכבות עץ דקות. המקצועה היא מהכלים העתיקים ביותר שהיו בשימוש האדם. המקצועות העתיקות היו עשויות מאבני צוֹר ובתקופה מאוחרת יותר ממתכות.

מְחוּגָה היא מכשיר המשמש לשרטוט מעגלים וקשתות ולמדידת מרחקים במפות. זו מילה יחידאית בתנ"ך. השור `חוג` מרמז על התנועה במעגל.

הפירוט הטכני לכאורה של תהליך היצירה של פסלי האלילים נועד להדגיש את היותם של הפסילים האלה חפצים דוממים, שהאומן יוצר אותם כמו שמייצרים כלי אוכל או רהיטים, ואין בהם כל רוח חיים.