לְא֥וֹר גּוֹיִֽם - ישעיהו מ"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה PIXABaY ת.פרסום: 24/12/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק הזה הוא חשוב. חשוב מאוד אפילו. והסיבה – בפעם הראשונה אני נתקל בביטוי "לאור גויים". מעניין שאנחנו אומרים "אור לגויים" אבל הניסוח המדויק של ישעיהו הוא "לאור גויים". להבדל הקטן הזה יש משמעות גדולה.
זה חשוב משום שאחת מאבני היסוד בתכלית קיומו של העם היהודי היא לשמש כ"אור לגויים" – כך מלמדים אותנו מרגע שיצאנו לאוויר העולם. ולכן, חשוב להבין את ההקשר של צאתו לאוויר העולם של הביטוי הזה ומה באמת משמעותו.
----------
הנבואה שבפרק נאמרת לעם ישראל הנמצא בגלות בבל. העם עבר משבר גדול מאוד. חורבן בית המקדש, הרס ירושלים, חלקים גדולים בעם הומתו באכזריות והשאר נפוצו לכל עבר כשרוב הנותרים בחיים הוגלו לבבל.
ראינו בפרק הקודם את הנביא מנסה לעודד את הגולים בדברי שבח על יהוה שעוד יגאל את העם.
----------
בפרק הזה נוקט הנביא בטכניקה שונה של עידוד. טכניקת הייעוד!
ראשית אומר הנביא – דעו לכם: אלוהים מצפה מכם להיות נושאי דגל הצדק והמשפט:

א הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמָךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא

יש מספר פרשנויות לגבי מי זה "עבדי". לדעתי, בהקשר שהדברים נאמרים – סביר מאוד להניח שמדובר פשוט בעם ישראל. אין הכוונה כאן שעם ישראל "ישפוט" את הגויים – מיד נראה זאת בהמשך. אלא – שעם ישראל מחויב להוות דוגמא לצדק ולמשפט עבור שאר העמים.

עוד מוסיף הנביא – הדרך להביא את העמים להכיר במשפט ובצדק שאליהם מייחל יהוה היא דרך צנועה ושקטה ולא דרך של גאווה, כוח או שחצנות:

ב לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹֽא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ ׃ ג קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט

והמשימה הזו, מודיע הנביא לעם היושב בגולה, היא משימה שיש להמשיך ולשאת בה עד עולם. אין אפשרות להפסיק, ויש גם מדד להצלחה:

ד לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ

ואז מגיע משפט המפתח:

ו אֲנִ֧י יְהוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם

הברית שלי אתך, עם ישראל, אינה ברית לשם ברית. יש לה מהות. יש כאן משימה משותפת – החלק שלי במשימה הוא לבחור בך ולתת לך את עקרונות הצדק והמשפט, ואילו החלק שלך הוא לבצע את עקרונות הצדק והמשפט עד שהם יחדרו לכל העמים. הנביא משתמש במונח `לאור גויים`.
"לאור גויים" זה לא שם תואר.
זו משימה!
----------
מעניין השימוש במושג אור. זוכרים:

ג וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר

את האור הפיסי בעולם, זה שאנחנו נהנים ממנו עד היום, יצר אלוהים מיד לאחר בריאת העולם.
את האור המוסרי נותן יהוה לעם ישראל כמשימה להנחיל אותו לכל העמים. על זה נאמר: "וואחד משימה"!
----------
נשאר רק עוד דבר אחד לברר – מדוע אם כך אנחנו בגולה? מדוע חרב בית המקדש? מדוע חרבה ירושלים?
איך נוכל לקיים את המשימה הגדולה הזו כאשר אנחנו נראים כמובסים על ידי עובדי אלילים?
לכך נותן ישעיהו תשובה ניצחת שאמורה להחזיר את עם ישראל לקרקע המציאות הנוכחית והעתיד הנדרש ממנו:

כד מִֽי־נָתַ֨ן ֯לִמְשׁוֹסֶה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהוָ֑ה זוּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ

יהוה בעצמו גרם לאסון הגדול של עם ישראל וזאת משום שלא "אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו".
כלומר – אם ננתק רגע את ההקשר האלוהי, החורבן הגיע בגלל התנהגות העם עצמו: לא רצו ללכת בדרך שהתווה יהוה ולא שמעו בתורת יהוה".
שני דברים ביחד – לא הלכו ולא שמעו.
אני חושב שלא הלכו בדרך יהוה – הכוונה היא למוסר, משפט וצדק.
ולא שמעו בתורת יהוה – הכוונה לקיום הצד הדתי שבאמונה (המצוות כולן ואהבת יהוה)
אם כך – כאשר שני הדברים האלה לא קורים (דגש על שניהם) אז החברה מתפוררת והחורבן מגיע (עם או בלי עזרת יהוה – כל אחד כפי אמונתו).
----------
לסיכום – ישעיהו נותן לעם ישראל, כשהוא יושב מובס בגלות, סיבות מאוד חזקות להתרומם מהבכי העצמי ולהסתכל קדימה אל עבר עתיד עם חזון משמעותי.
אהבתי.
----------
הלוואי ויקומו לנו מנהיגים בעלי חזון מסוג כזה גם היום.
מנהיגים שיגידו לנו שאנחנו לא "אור לגויים", אלא שיש לנו משימה להפוך "לאור גויים".