הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם - ישעיהו נ"א | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 02/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פסוק הפתיחה של הפרק תמוה למדי. מהו הסלע ממנו נחצבו בני ישראל? מהי הַנִּקְרָה (המקבת) שנוקרה?

על פי אחד ההסברים מדובר בתמונה מטאפורית של המקור, של רגע היצירה ממנו התחיל הכל במובן ההיסטורי של עם ישראל. לעם ישראל יש בסיס מוצק, ממנו נחצב הסיפור ההיסטורי שלו. הפסוק הבא מצביע על אותו בסיס – אברהם ושרה, להם הבטיח האל קיום לעתיד מזרעם.

המטאפורה הזאת מאד מיוחדת, ואין פלא שגירתה את דמיונם של יוצרים מאוחרים. הנה שירו של יעקב אשמן, שנכתב עבור הצגה `החומה`, שהועלתה בבית ביאליק בתל-אביב בשנה 1936-37. השיר הולחן על ידי עמנואל עמירן, ונתחבב מאד על הנוער. אני עדיין זוכר את חברי קיבוץ עין-גדי הותיקים רוקדים הורה לצלילי השיר המעורר הזה:

גֹּלּוּ גֹּלּוּ אֶבֶן גְּלָל,
מֵהָרִים חֲצַבְנוּהָ.
מִכִּלְיוֹת צוּרִים נִקַּרְנוּהָ
לְתִתָּהּ בְּקִיר הַחוֹמָה.
חוֹמָה בְּנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת.

 
 
46
People Reached