עיר קודש בגלות - ישעיהו נ"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין , עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 06/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


הפרק פותח בפסוק שבעיני הוא קשה:

א עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן: לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.

התעוררי ירושלים וקומי. לבשי בגדי תפארת `עיר הקודש` כי יותר לא ייכנסו אלייך ערלים וטמאים.
`ירושלים עיר הקודש` – בפעם הראשונה מוזכרת ירושלים כעיר קודש.
עם ישראל בגלות וירושלים העתידית אליה יחזור תלבש בגדי תפארה ותהפוך לקדושה? ומה הסימן שיעיד על כך שהיא קדושה – יותר לא ייכנסו אליה ערלים (כלומר מי שאינם מבני ישראל) וטמאים (לא ברור מי הם אבל יש לי הרגשה שהמנגנון הכוהני דתי כבר ידאג שאני למשל לא אחשב לראוי לבוא לירושלים).
לא מדובר על איזו נקודת תפילה מיוחדת במעמקי בית המקדש בתוך חדר פנימי מיוחד אליו רק הכוהן יכול להיכנס.
מדובר על הדרה של העיר כולה מפני כל העמים ומפני כל מי שהממסד הדתי יחליט שהוא טמא. המרחק מכאן להדרה של כל ארץ ישראל הוא קטן מאוד.
כל זה מנוגד לכל התיאורים הקודמים על ירושלים שאמורה הייתה להיות פתוחה לכולם לבוא ולראות את `צדקת יהוה.
הינה לדוגמא תפילת שלמה המלך הבאה לפאר את ירושלים בה בנה שלמה את הבית הראשון:

מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי

כל עמי הארץ מוזמנים לבוא לירושלים.
----------
אז מה קורה כאן? הכיצד בתקופת הפריחה הגדולה של ירושלים, תקופת המלך שלמה, היא פתוחה לכל העמים ולא קדושה, ואילו בתקופת הגלות, בנבואתו של ישעיהו בפרק הזה, היא לפתע קדושה וסגורה?
ההסבר שלי פשוט – עניין של ביטחון עצמי.
בגלות – העם שפוף ומובס והנביא מנסה לרומם את רוחו בדברי רהב ואילו כאשר העם יושב בארצו ובמדינתו, אין צורך בכל הרהב הזה ואפשר לנהוג בנדיבות ובפתיחות כלפי כולם.
----------
והיום, במדינת ישראל, הופכת ירושלים להיות `עיר הקודש`. עיר שעל ליבה הולכים משתלטים הקולות הרואים בה `עיר קודש` והמנסים לטעון ולפעול להפיכתה לעיר שלא ייכנסו אליה ה`ערלים והטמאים` של המאה ה -21.
----------
בפעם האחרונה שהייתי בכותל והוצאתי את האייפון כדי לצלם, התנפל עלי חרדי צעיר ודרש במפגיע שלא אצלם כי המקום `קדוש`.
----------
שילוב קטלני של עצמאות מדינית וקנאות דתית.
----------
מוטב לה לירושלים שלא תהייה `עיר הקודש`. כשהיא כזו אנחנו בגלות!