על התשובה - ישעיהו נ"ה | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, הציור ויקיפדיה נחלת הכלל, Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur 1878 ת.פרסום: 12/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

רעיון התשובה לא היה מקובל על בני דורו של הנביא. בפסוקים ו – ז פונה הנביא לעם לחזור בתשובה: "דרשו ה` בהמצאו... יעזב רשע דרכו...וישב אל הי וירחמהו" ואילו בפסוקים ח – ט הוא מסביר שרעיון התשובה הוא רעיון אלהי שהינו זר לעם ואינו מקובל עליו: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם". מסביר הרטום: "ה` מרבה לסלוח מפני שאינו דומה לאדם להיות נוקם ונוטר".

ניתן להבין את אלה שלא קיבלו את רעיון התשובה, כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם פסוקים רבים במקרא בהם האל מתואר כנוקם ונוטר.

גם הנביא יחזקאל – נביא התשובה פאר אקסלנס – חשב שרעיונותיו המהפכניים בנידון אינם מתקבלים על קהל מאזיניו: "לא יתכן דרך ה` " (ראו יחזקאל פרק י"ח).

גם יונה הנביא התקשה לקבל את רעיון התשובה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי פעמים רבות לאורך כל ספר יונה.

אני יוצא מההנחה שפסוקים י – יא ממשיכים לעסוק ברעיון התשובה וזאת מכיוון שמילת הסיבה "כי" מופיעה בהם שלוש פעמים כשם שהיא מופיעה בראש פסוק ט ופסוק י. נשאלת השאלה: כיצד קשורים פסוקים י – יא לפסוקים ו – ט שקוראים לעשם לחזור בתשובה?

אני מציע את התשובה הבאה: העם ספקן לגבי ההיתכנות של התשובה. אבל הנביא מאמין שבסופו של דבר רעיון התשובה יתקבל על ידו, כשם שהמשקעים שיורדים על הארץ מצמיחים את הדגן שחיוני לתזונה של האדם. (שם הפועל לשוב נזכר בפסוק ד: "וישב אל ה` וירחמהו" וחוזר על עצמו פעמיים בפסוקים ז – ח: "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב...כן יהיה דברי...לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי").