שתי הסעיפים - ישעיהו נ"ז |מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 12/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         הקורא את פרק נ"ח בישעיהו לאחר קריאת פרק נ"ז מופתע מאוד. בפרק נ"ז מתוארת הנהירה של עם ישראל לעבודה זרה בצורה בוטה ורוויה בדימויים מיניים: עבודה זרה כמוה כניאוף במרחבים פתוחים וסגורים. הרושם הוא של בלעדיות הפולחן לעבודת אלילים של עץ ואבן והקרבת בנים למולך. והנה לפתע בפרק נ"ח מתברר שבמקביל לעבודה זרה, מתקיים פולחן לאלהי ישראל בצורת צום ותענית.

כבר אליהו הנביא ביקר את הכפילות הזו: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה` האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו". קדם לו שמואל שהפנה טענה דומה לעם ישראל :"הסירו את אלהי הנכר מתוככם והכינו לבבכם אל ה` ועבדוהו לבדו".

קיום פולחן כפול מעין זה (המכונה סינקרטיזם) ניתן למצוא אצל נביאים אחדים. הרי דוגמאות אחדות:

-        ישעיהו הראשון מבקר את פולחן הקרבנות שמתקיים בד בבד עם שחיתות מוסרית: בפרק א` נאמר: "למה לי רוב זבחיכם יאמר ה`". ומיד בפרק ב` נאמר: "ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחו".

-        מיכה מבקר חריפות את שומרון על עבודה זרה: "וכל פסיליה יוכתו וכל עצביה אשים שממה.   כי מאתנן זונה קיבצה". יחד עם זה הוא מבקר את פולחן הקרבנות בחברה מושחתת: "במה אקדם ה`...האקדמנו בעגלים בני שנה?"

-        המוטיב הנ"ל הינו מרכזי בנבואת ירמיהו והוא מופיע פעמים אחדות. הנה פסוק אופייני המביע את הרעיון הנדון: "הגנוב, רצוח ונאוף והשבע לשקר וקטר לבעל והלוך אחרי אלהים אחרים ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו, ואמרתם ניצלנו?" דוגמא נוספת מפרק ז`: "הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש...לעשות כוונים למלכת השמים והסך לאלהים אחרים" – פסוק י"ח. ומיד: "עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר" – פסוק כ"א.

יש גם עדות שבתקופת מנשה מלך יהודה התקיים בבית המקדש גם פולחן לעבודה זרה: "ובנה מזבחות בבית ה`...ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות ה`".

דומה שהסינקרטיזם הנ"ל שהחל כבר בימי משה (מעשה עגל הזהב לאחר שהעם התחייב ש"כל אשר דיבר ה` נעשה ונשמע") נמשך לפחות עד חורבן בית ראשון (ראו יחזקאל פרק ח` המתאר עבודה זרה בתחום המקדש: נשים מבכות את התמוז וגברים משתחווים לשמש).

לסיום הערה חשובה: הטיעון שיש חוסר עקביות אצל המאמינים בתערובת של מונותיאיזם ובפוליתאיזם תקף רק מנקודת הראות של מונותיאיסט צרוף (נביאי ישראל). המונותיאיסט אינו מבין כיצד ניתן לעבוד עזרה זרה שנראית לו כעבודה של עץ ואבן וכיצד ניתן להאמין באלים אחרים שאינם קיימים מבחינתו, כי יש רק אל אחד בעולמו. הפוליתאיסט, לעומת זאת, אינו רואה בעייה מיוחדת בקיום פולחן לאלהי ישראל ולאלילים שונים באותה עת, מכיוון שהוא מתייחס לאלהי ישראל כאחד האלים בפנתיאון האלים שהוא מאמין בהם. לכן מובן מדוע נביאי ישראל לחמו בסינקרטיזם ללא הצלחה ואילו המבוקרים שלהם בעניין הזה, לא ראו הכרח לוגי או אמוני להכריע בין שתי הסעיפים. הם אחזו בזה וגם בזה ולא שעו לדברי הנביאים. יתכן שהאמונה באלהים של דת ישראל נתנה ביטוי לזהות הלאומית שלהם אך לא הייתה מספיק חזקה כדי לבטל השפעות תרבותיות של עמים שכנים. (כאן יש להוסיף שהנבואות של נביאים חשובים התייחסו גם לעמים שכנים ומהן ניתן ללמוד שהייתה להם היכרות די טובה על תרבותם ואורח

חייהם. הם לא חיו בבידוד תרבותי כשם שעם ישראל לא היה מנותק תרבותית ומעשית מהעמים השכנים).