דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ - ישעיהו נ"ה |מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 12/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם יְהוָה, כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.

פסקה זו מעניינת במיוחד. הפסוק הפותח שלה אינו מובן בקלות. ניתן לפרשו ביותר מדרך אחת:

א. דרשו את ה`, חפשו אותו כאשר הוא קרוב אליכם. מתי הוא קרוב אליכם? כשיש שעת רצון, והוא נכון לסלוח? או שמא הוא קרוב אליכם, כאשר הוא נמצא בלבכם?

ב. דרשו את ה`, חפשו אותו, כי הוא קרוב אליכם. אם חשבתם שאלוהים רחוק ואינו מעורב בחייכם, אתם טועים. על כן, אם תחפשוהו – תמצאוהו.

ג. האל הרלוונטי לחיכם הוא זה המצוי בתוככם. זהו את היסוד האלוהי שבכם, ואמצו אותו.

המשך הפסקה מתאר את אלוהים כאל שתכונתו העיקרית היא הסליחה. זה אל שונה לחלוטין מהאל של התורה, שהוא אל קנא, הפוקד עוון אבות על בנים. נבואות הגאולה של ישעיהו מזהות את שעת הרצון המדינית, המאפשרת את שיבת ציון, ורואות בה את הביטוי של סליחת האל.

סיום הפסקה מבדיל את תכונותיו של האל מתכונותיהם של בני האדם, או של עם ישראל. אם מחברים פסוקים אלה לקודמיהם, אפשר להבין כי יכולתו העצומה של האל לסלוח היא המבדילה אותו מבני האדם הקטנוניים, שאינם מצטיינים ביכולת הסליחה.

כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן. הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף.

לפסוק זו הותאמו כמה וכמה ניגונים. המפורסם שבהם (לפחות כזכור לי מימי ילדותי) עובד מלחן עממי ע"י מנשה רבינא, והושר כקנון. עבור לחן זה הותאם כפסוק משלים הפסוק `ושאבתם מים בששון` מישעיהו י"ב.

את הניגון `כי בשמחה תצאו` שרים גם חסידי חב"ד, בלחן אחר. הניגון מושר בעת פרידה זמנית מהרבי בשעת סיום התוועדות, סיום סעודות יום טוב או בשאר יומא דפגרא. הרבי מתחיל ניגון זה ריבוי פעמים בסיום ההתוועדות. באחת השנים בסיום התוועדות הכריז הרבי שעם הניגון הזה ילכו לקבל פני משיח. ניגון זה הוא ניגון קנ"ט בספר הניגונים של חב"ד.