כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ - ישעיהו נ"ח | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה CANSTOCKPHOTO © Can Stock Photo / ChiccoDodiFC ת.פרסום: 12/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ישעיהו מקבל הנחיה מיהוהם להסביר לעם את חטאיו ופשעיו:

א קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם ׃

בשונה מהמנהיגים שיש לנו היום, שכל הזמן מסבירים לנו כמה אנחנו עם נפלא ומלטפים לנו את האגו, כאן מבהיר ישעיהו שתפקידו של מנהיג אמיתי הוא בדיוק הפוך. יש להציג את האמת בפני העם ורק אז יכול לבוא שינוי אמיתי.
----------
הפרק מתמקד בצביעות הרבה של התנהגות העם:

ב וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֨וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן ׃ ג לָ֤מָּה צַּ֨מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ ׃

כלומר – אתם עושים את כל המצוות כהלכתן, כולל אפילו ימי צום ותענית, והכל לכאורה מתוך רצון להתקרב ליהוה ולבצע את אשר יהוה חפץ בו.
אבל, כל הסממנים החיצוניים האלה כלל לא מעניינים.
בהתנהלות היומיומית שלכם, אתם ממשיכים לחטוא:

ד הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם ׃ ה הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֨פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהוָֽה ׃

את מנהגי הדת, כמו צום, אתם עושים כשבלבכם ממשיך לפעום רשע ואגרוף. לא מעניין אותי כל תעניות הגוף והתפילות שלכם.
אני מעונין בחיסול הרשע החיצוני והפנימי ורק אז תבוא לכם הגאולה:

ו הֲל֣וֹא זֶה֮ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֨חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ ׃ ז הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם ׃ ח אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֨חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֨יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ ׃

----------
בעברית יותר פשוטה, זה הדיאלוג בין העם לאלוהים:
עם: שלום אלוהים. אנחנו ממש ממש אוהבים אותך.
אלוהים: שלום, עם?
עם: אנחנו צמים ביום כיפור. ממש לא אוכלים כלום ומתפללים במרץ ותוקעים בשופר.
אלוהים: וואללה?
עם: אנחנו זוכרים ושומרים את השבת. לא נוסעים, אין תחבורה ציבורית, אנחנו מתפללים בלי הפסקה, לובשים בגדי חג ואוכלים אוכל שהכנו ביום שישי.
אלוהים: מדפדף בדפים המונחים לפניו ומציץ אל העם מעל משקפיו.
עם: אנחנו מניחים תפילין כל יום. לא מפסידים אף הנחה. גם מזוזה אנחנו מתקינים בכל דלת ובודקים אותן כל חודש. וכשלוקחים אותנו לכלא אנחנו שמים כיפה ושרים "הוא זכאי".
אלוהים: נפלא. אני כולי נרגש.
עם: אנחנו מתפללים גם לפי מנהגי המזרח וגם לפי נוסח אשכנז. לרפורמים אנחנו לא נותנים מקום ליד הכותל, ולחילוניים אנחנו יורקים בפרצוף ואומרים שהם שכחו מה זה להיות יהודים.
אלוהים: לוחץ על האינטרקום ואומר – "משיח, אתה יכול להמשיך לנוח".
עם: למה הגאולה לא מגיעה?
אלוהים: יש שוויון הזדמנויות אצלכם במדינה?
עם: ערב רב של מלמולים. אחד אומר – לא כתוב בשום מקום שצריך לשמור ולקיים שוויון הזדמנויות.
אלוהים: מה אתה אומר? מה לגבי שוויון זכויות לכל האזרחים, התושבים והגרים במדינה?
עם: ערב רב של מלמולים.
אלוהים: הזקנים והחלשים בחברה שלכם מקבלים יחס הוגן?
עם: יש לנו חוק שזקנים לא יעמדו בתור. זה נחשב?
אלוהים: יש לכם חוקה במדינה כבסיס למשפט צדק?
עם: ניסינו אבל אנחנו לא מצליחים להסכים על הסעיף של הדמוקרטיה והיהדות. זה מתנגש לנו.
אלוהים: שלום. אתם לא עם ולא נעליים. תחזרו רק אחרי שישעיהו יעיד שאתם עם.
עם: שלום אלוהים. יאללה באלאגן.
=====
את פרק התוכחה הזה קוראים בהפטרה ביום כפור.
זו דרכה של היהדות – לקחת את יום הטכסים הדתי ביותר ולהכניס בתוכו ביקורת קשה על טכסי דת נטולי תוכן מהותי.
=====