עברית של ישעיהו - ישעיהו נ"ח| מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 14/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הָרֵם קוֹלֶךָ

עוצמת הדיבור מבוטאת לעתים כקול רם. רם הוא גבוה, ולאו דוקא חזק, אך משום מה לַכֹּל ברור כי קול רם הוא קול חזק. יתכן שיש לזה קשר עם הרמת הסנטר כשרוצים לדבר בקול חזק, לעומת הנמכתו כאשר מתביישים לדבר. כך נולד גם הרמקול, מכשיר המרים בדרך טכנית את הקול שהוא קולט.

תִּמְצְאוּ חֵפֶץ

חפץ הוא גם רצון, ומכאן המשמעות המיוחדת של `תמצאו חפץ`, כלומר תגלו עניין או פשוט תחפצו. דווקא המשמעות הבסיסית של מציאת חפץ היא הנפוצה יותר בכתובים עתיקים, ובמשנה עוסקים חכמים בדיני המוצא חפץ כלשהו. אחד הפיוטים היפים לשבת, `כי אשמרה שבת` אוסר על מציאת חפצים בשבת: אסור מצוא חפץ, עשות דרכים. אבל קהלת הכיר דווקא את המשמעות הדומה לזו של הפסוק בישעיהו: בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת.

עֲנִיִּים מְרוּדִים

יש המסבירים: מרוד=ירוד, ועל כן `עני מרוד` הוא עני חסר כל. ביאליק הכיר משמעות זו וכתב, בשיר `אמי, זכרונה לברכה`: אימי, זכרונה לברכה, היתה צדקת גמורה, ובאלמנותה ענייה מרודה.

הָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ

אנו מכירים יותר את `שמו הלך לפניו`, וכנראה שגם הכבוד והצדק יודעים ללכת לפנינו, כאשר מגיע לנו.

עַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ

`חילץ`=`הרווה`, `השביע`, אומרים פרשנים. לי נראה יותר הציור הסמלי של מי שעצמותיו לכודות זו בזו, ופעילות כלשהי מחלצת את המלכודת הזאת. בתפילה הנאמרת בשבת שלפני ראש חודש נאמר: יהי רצון מלפניך ה` שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ...ותיתן לנו חיים ארוכים ...חיים של פרנסה , חיים של חילוץ עצמות ...כנראה למחלץ פקקים אין שימוש המתאים לחילוץ עצמות...

וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו

אנו מכירים `נחל אכזב`, כזה המאכזב אותנו לאחר שסברנו כי זורמים בו מים. מוצא המים הוא מעין נובע, ואם הוא מוקף צמחיה רעננה, ואפילו בית מַעֲיָן נבנה עליו, ואין אנו מוצאים בו מים כלל – יש לנו כל הזכות להתאכזב.