האופציה האקטיביסטית - ישעיהו ס' | מני גל

מאת: מני גל ציור יונה ארזי ת.פרסום: 15/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מול החזון הפנטסטי, המבוסס כולו על פעולותיו של הקדוש ברוך הוא, שאינו מתייחס כלל וכלל לחשיבות תרומתם של בני ישראל עצמם לתהליך גאולתם, מציבה הציונות גישה הפוכה. אחד ממנסחי הרעיון הציוני המעשי המוקדם הוא בר בורוכוב בספרו `לחקר שאלת היהודים`. נצטט קטעים מיצירה חשובה זו, שנכתבה ב-1904.

`התנועה הציונית היא אחת הדוגמאות הבהירות ביותר לאותו טיפוס של תנועות מרפאות, שהאידיאל להן הוא משהו חדש לגמרי ונבדל מתנאי-החיים שבמציאות. החלק הגדול של העם היהודי קשור קשר הדוק לתנאי המציאות, למצב בגולה, ולכן אין הוא יכול להיספח באופן ממשי על התנועה. משום כך יש לה לציונות אופי של מפעל - אוואנגארדי (חלוצי) של קבוצת אידיאליסטים. בהמשך הזמן תהיה למפעל עממי ולבסוף לאבולוציה עממית. אולם לשם כך חייב האוואנגארד להניע את המפעל לפי תכנית, שעובדה בשלמות הגדולה ביותר ושהביאה בחשבון את המספר הרב ביותר של מכשולים אפשריים. בתנועות הרפואיות, שלא כמו בהתפתחותיות, לא צריך להיות ככל האפשר כל הבדל בין הפרוגרמה ובין הטאקטיקה: הפרוגרמה יכולה להיחשב כמניחה את הדעת רק בשעה שהיא מתאימה בדיוק לסכום כל הצעדים התכסיסיים.

לדאבוננו, אין עדיין מקום בתנועתנו לתכנית שלימה כזאת, שתקיף את כל מערכת התכסיסים, העתיד יתקן את הפרוגרמה תיקון מהותי.

כדי שמפעל יהיה בעל סיכויים להצלחה ממשית, מן הדין שיהיה מתאים לא אל התנאים החומריים של חיי העם בהווה, שהם עדיין לא-מסוימים ומתחלפים, אלא למגמות העתיד המתגלות בחיי היהודים בתפוצות-הגולה. היות והעם העברי נתון לבידול ניכר מן החוץ, מן הדין היא שיסוד חלוצי בתנועת השחרור הלאומית תהיינה רק אותן שכבות העם המרגישות לפני כל שאר השכבות ובבהירות-יתר את השפעת הבידול הזה, ומכירות ומאמינות בצורה זו או אחרת בהכרח הבידול שאין ממנו מפלט.

נוסף להכרה השלילית הזאת בהכרח ויציאה מן הגולה, אשר שורשיה נעוצים בתנאים הבלתי-נורמאליים של החיים היהודיים בדרך כלל, חובה היא על האלמנטים החלוציים שתהיה להם ידיעה ברורה של הצורה שבה יתגשם הריפוי. צריך שיפעמו בלבם האהבה והכיסופים אל סדר חיים חדש, ושורשיה של אהבה זו, צריכים כבר להיות נעוצים לא בתנאי-הקיום החומריים של העם כולו, אלא רק בתנאי-הקיום החומריים של היסודות החלוציים האלה עצמם.`

מה יש בקטע? התייחסות לציונות כאל תנועה מרפאת, המציבה לעצמה אידיאל מהפכני, השונה מאד ממציאות החיים בה נמצאים ברגע זה היהודים; ההערכה כי חלק ניכר מהיהודים אינו בשל להתחיל במהלך המהפכני הזה, וכי נחוצים יסודות חלוציים נועזים מקרב היהודים להובלת המהלך; ההבנה כי מהפכה זו זקוקה לתכנית רציונלית, המביאה בחשבון את המכשולים שיש להתמודד עמם; שתכנית זו צריכה להביא בחשבון גם מגמות עתידניות צפויות.

ומה אין בקטע? ציפיה שמישהו מבחוץ, האל, אומות העולם או אלי-ממון יהודיים הם שיוציאו את העגלה היהודית מהבוץ הגלותי.

הניגוד החריף בין החזון המשיחי, הדתי, המבוטא כל כך יפה בפרק זה בישעיהו, לבין התכנית המעשית של בורוכוב, זועק לשמים. ראויים ראשוני הציונים המעשיים לכל השבחים על האומץ, על ההתלהבות, על הפיכחון ועל המסירות שהפגינו, כאשר העם היהודי ברובו היה עדיין רדום.