קיבוץ גלויות - ישעיהו ס"ו מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה | התמונה גאנקו בר אילן ת.פרסום: 26/01/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הסיבה לגלות עם ישראל הן לפי התורה והן לפי הנביאים היא הנהייה אחר עבודה זרה. (הנביאים מציינים גם עבירות שבין אדם לחברו). אולם יש הבדל גדול בין הנסיבות שבהן עם ישראל ישוב לארצו – קיבוץ גלויות – בין שני המקורות. להלן אתרכז בניתוח השוני הנדון בין ספר דברים לישעיהו השני.

ספר דברים מתנה את השיבה לארץ בעשיית תשובה: "והשיבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה` אלהיך שמה. ושבת עד ה` אלהיך ...ושב ה` אלוהיך את שבותך...ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה` אלהיך שמה" – ל, 2 – 3. לעומת זאת, ישעיהו מתאר תמונה שונה של נסיבות קיבוץ הגלויות. הוא קושר את אירוע לשינויים גלובליים שילוו אותו. העבודה הזרה תגיע אל קיצה לא רק בקרב עם ישראל, אלא בקרב כל העמים: "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני, אמר ה` ". הדבר יקרה לאחר שאלהים ישמיד את הרשעים בישראל ובעמים ויוותרו רק צדיקים מעטים. יתר על כן, הצדיקים הנוכרים הם אלה שישיבו בפועל את נידחי ישראל מקצוות תבל אל הארץ: "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה` בסוסים וברכב...על הר קדשי ירושלים" – ס"ו, 20.

לפי החזון הזה, ישרור שלום עולמי גם בממלכת החי: "זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל לחם" – ס"ה, 25. השינויים העצומים האלה מבשרים תקופה חדשה לעם ישראל בקרב העמים: "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה, אשר אני עושה עומדים לפני, נאום ה`, כן יעמוד זרעכם ושמכם" – ס"ו, 22. אנשים ימלאו את ימיהם ולא יהיה מוות בטרם עת ("כי הנער בן מאה שנה ימות" – ס"ה, 20). הם גם יהנו מעמל כפיהם, שלא יפול לידי האויב: "ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים" – ס"ה, 21.

לסיכום - גורל עם ישראל ישתנה לפי ישעיהו עם גורל האנושות וקיבוץ הגלויות הוא רק אחד מהתופעות החזויות של היווצרות עולם חדש, לפי ישעיהו. חזון זה שונה מחזון קיבוץ גלויות של ספר דברים, שהוא יותר ספציפי והינו קשור רק לעם ישראל.