הַנְּבִיאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר - ירמיהו ה' | עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 01/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


ירמיהו מאתגר את יושבי ירושלים כפי שאברהם אתגר את יהוה על "סדום ועמורה":

א שׁוֹטְט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ ׃

חפשו איש (אחד) ש"עושה משפט" ו"מבקש אמונה" ואסלח לכל העיר.
וירמיהו מבדיל בין דיבור שאין בו אמת לבין מעשה בפועל:

ב וְאִ֥ם חַי־יְהוָֹ֖ה יֹאמֵ֑רוּ לָכֵ֥ן לַשֶּׁ֖קֶר יִשָּׁבֵֽעוּ ׃

מי שאומר שהוא מאמין הוא שקרן.
רק מי שבפועל `עושה משפט`, כלומר מקיים מוסר גבוה, משפט צדק וצדקה, הוא נחשב ל"מבקש אמונה". כל האחרים, המדברים ונושאים את שם יהוה באמצעות סממנים חיצוניים, הם שקרנים.
זה המדד שהייתי משתמש בו גם היום.
----------
ירמיהו מבטא את אטימות עם ישראל כהיותם עיוורים וחרשים:

כא שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֔את עַ֥ם סָכָ֖ל וְאֵ֣ין לֵ֑ב עֵינַ֤יִם לָהֶם֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ אָזְנַ֥יִם לָהֶ֖ם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽעוּ ׃

ויהוה לא מבין איך יתכן שלנוכח עוצמתו הגדולה העם לא מפחד ממנו:

כב הַאוֹתִ֨י לֹא־תִירָ֜אוּ נְאֻם־יְהוָֹ֗ה אִ֤ם מִפָּנַי֙ לֹ֣א תָחִ֔ילוּ אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי חוֹל֙ גְּב֣וּל לַיָּ֔ם חָק־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יַעַבְרֶ֑נְהוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ֙ וְלֹ֣א יוּכָ֔לוּ וְהָמ֥וּ גַלָּ֖יו וְלֹ֥א יַעַבְרֻֽנְהוּ ׃

איך ייתכן שהעם לא ירא ולא מפחד (אם מפני לא תחילו) מיהוה ששם גבול בין ים ליבשה?
הנקודה המעניינת היא שמאז קבלת התורה בהר סיני ועד ירמיהו, העם משום מה לא מפחד. יהוה ממשיך ומנסה ליצור אמונה דרך פחד.
זה לא עבד במדבר וזה לא עבד בזמן חורבן בית ראשון, בית שני וגם היום.
אמונה המבוססת על פחד אין בה דבר.
----------
ולסיכום, מביע הנביא את דעתו על הרוב:

לא הַנְּבִיאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְאַחֲרִיתָֽהּ ׃

הנביאים – מחזקים את ההנהגה ומנבאים שקרים.
הכוהנים – עושים את מלאכת "עבודת השם" תוך שהם מחזקים את ידי הנביאים.
והעם (הרוב) אוהבים את השקר.
וכשיבוא הסוף לכל מסכת השקרים הזו - `מה תעשו לאחריתה`? – אני מניח שכרגיל נבוא ליילל ולבכות ליהוה.
2000 שנות גלות של תפילות ובכי ונהי – זה מה שמצפה לנו, כי הרוב לא תמיד צודק...
----------
הדמוקרטיה מעמידה את הרוב בשלטון אך איננה מעמידה את הרוב כצודק.
לכן חשוב, ש"שלטון הרוב" יהיה קשוב לזכויות המיעוט.
לכן חשוב, להעמיד מערכת שלטונית שבה לרוב יש מגבלות.
לכן חשוב לשמור על עצמאות מערכת המשפט.
לכן חשוב שתהייה לישראל חוקה.
וכל זה – בלי קשר לשמאל וימין.