וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנָּפֶשׁ - ירמיהו ד' | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABaY ת.פרסום: 01/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ירמיהו ממשיך ומנבא על החורבן הצפוי.
הנבואה הזו מתרחשת בימים בהם המלך על יהודה הוא יאשיהו.
המלך הזה ניסה בכל כוחו להחזיר את העם לאמונה ביהוה.
למרות כל המאמצים האלה, ירמיהו מנבא על כישלון וחורבן.
מעניין לקרוא את המאמר שלי על התקופה הזו, כפי שנרשם עת קראנו בפרויקט @929 את ספר מלכים ב`, פרק כג:

https://929.bina.org.il/imageview.php?id=4333

ירמיהו ראה את מה שהבנתי מפרק כג בספר מלכים ב` – השינוי שהביא יאשיהו הוא חיצוני בלבד. פנימה, בלבבות, לא חל כל שינוי.

בפרק היום, מסביר הנביא מה הכוונה בחזרה מלאה ואמיתית:

ב וְנִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ חַי־יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ ׃

שוב, כמו הנביא ישעיהו, ירמיהו מדבר על אמת, משפט וצדקה.
סממנים חיצוניים של קורבנות, תפילות, מצוות וכו` אינם העיקר.
העיקר הוא: אמת, משפט וצדקה.

וכאשר זה לא קורה, אלוהים מודיע שיגיע חורבן באמצעות אויב חיצוני עד מצב של "תוהו ובוהו":

כב כִּ֣י׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אוֹתִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבוֹנִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ ׃ כג רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ין אוֹרָֽם

חזרה למצב של "תוהו ובוהו" היא למעשה השמדה של כל מה שקיים. אתחול של העולם.
המונח "תוהו ובוהו" מוזכר 3 פעמים בתנ"ך.
בספר בראשית – כנקודת התחלה לבריאת העולם.
בספר ישעיהו כנבואת חורבן לאדום (ישעיהו לד` פסוק יא`)
בספר ירמיהו בפרק של היום, כנבואת חורבן לישראל.

ירמיהו מתגלה כנביא מאוד מאוד קודר.
---------
מעניין הפסוק הבא בתוך נבואת החורבן:

י וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר שָׁל֖וֹם יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ ׃

הנביא אומר ליהוה – נכון שאפשר היה להבין ממך שיבוא שלום על ירושלים, אבל לנוכח המעשים והחטאים, אני מבין מדוע יגיע חורבן (ונגעה חרב בנפש).
ייתכן שהנפש היא אפילו נפשו של האל הנבגד.
----------
והפסוק האחרון בפרק:

לא כִּי֩ ק֨וֹל כְּחוֹלָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי צָרָה֙ כְּמַבְכִּירָ֔ה ק֧וֹל בַּת־צִיּ֛וֹן תִּתְיַפֵּ֖חַ תְּפָרֵ֣שׂ כַּפֶּ֑יהָ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־עָיְפָ֥ה נַפְשִׁ֖י לְהֹרְגִֽים ׃

הרג עצום שיגרום לנפש האדם עייפות (למעשה שבירה של נפש האדם).
----------
כדי לחבר את הכל ביחד, הייתי מסכם ואומר:
חטאים של חברה שאינה מקיימת אמת, צדק ומשפט, לא ניתן לכפר באמצעות תפילות, קורבנות, בנייה ועד סממנים חיצוניים של "עבודת הקודש", ולכן צפויה החברה לחורבן וחזרה ל"תוהו ובוהו".