כָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב - ירמיהו ט' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה PICSART ת.פרסום: 05/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 אז מה עיקר האדם? מה מהותו?

מה העיקר ביהדות? מה עיקר רצונו של יהוה מהאדם?
לירמיהו בפרק הזה יש תשובה מוחצת, שאני כותב עליה כבר מאמרים רבים במסגרת#929 שלי:

כב כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֽוֹ ׃ כג כִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּי אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה ׃

ברור לא? חסד, משפט וצדק.
לא חוכמה, לא גבורה, לא עושר, לא יוהרה ואפילו לא אמונה ביהוה כאל יחיד.
צדק, משפט וחסד (חמלה).
זה מה שמעניין את יהוה וזו המהות שלשמה יש אנשים בעולם.
ומה אמור להביא אותנולתודעה הזו – "השכל וידוע אותי" – כלומר לימוד וידע (אמונה) ביהוה.
אדם חופשי כמוני, שלא מאמין, ייאלץ להסתפק בהשכלה ובקיום חברה צודקת המושתתת על צדק, משפט וחסד (חמלה).
----------
ומה רואה ירמיהו במציאות?
בפרק הזה ירמיהו רואה הרבה שקר וצביעות בחברה:

ב וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה ׃ ס ג אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֨הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כָל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ ׃ ד וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ ׃ ה שִׁבְתְּךָ֖ בְּת֣וֹךְ מִרְמָ֑ה בְּמִרְמָ֛ה מֵאֲנ֥וּ דַֽעַת־אוֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה ׃

הלשון משמשת לשקר.
האנשים מרמים זה את זה וכל הזמן נשמרים זה מזה. אין אמונה בין אדם לחברו כי השקר הוא טבע האדם.
אנשים מהתלים זה בזה והאמת לא מעניינת אותם.
תרבות של שקר, מרמה, ציניות וצביעות.
----------
הלב, האיבר שאינו אלא שריר, משמש בתנ"ך לתיאור של חוכמה.
לשלמה הייתה חוכמת לב.
אבל אצל ירמיהו, הלב משמש לתיאור אטימות, טיפשות, ועקשנות.

יג וַיֵּ֣לְכ֔וּ אַחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבוֹתָֽם ׃

שרירות לב – ירמיהו משתמש בתכונה הפיסית של הלב, שריר, לתיאור תכונת אופי של עם ישראל – שרירות לב.
לב שרירי אינו לב חכם. לב שרירי הוא לב טיפש.
----------
ולסיום, ירמיהו מציב את עם ישראל כנחות לעומת העמים האחרים, ושוב באמצעות שימוש בלב.

כד הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כָּל־מ֖וּל בְּעָרְלָֽה ׃ כה עַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱד֞וֹם וְעַל־בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ וְעַל־מוֹאָ֔ב וְעַל֙ כָּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כָל־הַגּוֹיִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב ׃

כל העמים האחרים, לא באו בברית עם יהוה ולכן הם ערלים.
ואילו עם ישראל, שבאו בברית עם אלוהים ועברו מילה באבר מינם, הפכו ל"ערלי לב" – " וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב ׃"
אבר מין שלא נימול ניתן למול אותו בפעולה כירורגית יחסית פשוטה.
לב ערל, דורש טיפול הרבה יותר מורכב.
וכשלעם שלם יש לב ערל, אז החורבן יגיע כי יהוה התייאש מהם.
ואיך יודעים שאלוהים התייאש:

א מִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלוֹן֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵֽאִתָּ֑ם כִּ֤י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּגְדִֽים ׃

גם נעמי שמר, בהשראת ירמיהו, הלכה להיאחזות נח"ל בסיני (למדבר) לבקש "מלון אורחים".
ירמיהו בקש להימלט למדבר ולחיות במנותק מבני האדם.
נעמי שמר מצאה שם אנשים שבאו להפוך את המדבר לשוקק חיים:

https://www.youtube.com/watch?v=Us-EeYwtmu8