ברוך/ארור הגבר - ירמיהו י"ז | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 16/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ירמיהו מגדיר את חטאי יהודה כחמורים ביותר.

כדי להבהיר את החומרה מגדיר הנביא את ההבדל בין מי שארור יהיה למי שברוך יהיה.
נתחיל בארור:

ה כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֨בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ ׃

אני מתעלם מהעובדה שהתנ"ך מתעלם מנשים. זה קשה אבל זה המצב.
ירמיהו מגדיר את האדם הארור ככזה שבוטח באדם (כלומר שם את מבטחו בעצמו, באנשים אחרים או במדינות אחרות), מחליט בעצמו במי לפגוע ובמי לא ואינו מסתייע כלל ביהוה בכל ההתנהלות שלו על כדור הארץ.
לפני שאתייחס לכך, אני מציע לקרוא מה נאמר על מי שהוא מבורך:

ז בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ ׃

יבורך מי ששם את מבטחו ביהוה.
ירמיהו משתמש בביטוי "ברוך הגבר" למי שאינו "שם בשר זרועו" אלא שם מבטחו ביהוה, באמונה, ביושר.
והינה, קמו יהודים בארץ ישראל, והחליטו לכנות את הרוצח ממערת המכפלה, ד"ר ברוך גולדשטיין, בשם "ברוך הגבר". הם אף כתבו ספר המצדיק את מעשיו הרצחניים ונתנו לו את השם "ברוך הגבר".
כך, לוקחים יהודים בני בליעל, רבנים בעיני עצמם ותלמידיהם השוטים, שכיפת ענק לראשם וציציות ארוכות משתלשלות ממכנסיהם, ביטוי מהתנ"ך, מספר ירמיהו, שכוונתו הייתה לברך את מי ששם מבטחו ביהוה ולא לוקח את החוק והצדק והנקמה בידו, ומשתמשים בו להצדקת מעשה רצח שפל.
מעבר להיותם אנשים בלתי מוסריים בעליל, הם גם לוקחים את התנ"ך, והופכים אותו לקרדום לחפור בו.
מחללי השם בפרהסיה. מעוותי היהדות בעיני יהודים ושאינם יהודים, ומחללים באמצעות נציגיהם את כנסת ישראל ואת שלטון החוק במדינת ישראל.
אני אדם לא מאמין ובוודאי שאיני שם מבטחי ביהוה. ההבדל הוא כמובן שאני שם מבטחי באדם תוך חיפוש הטוב, שהוא הגדרה חמקמקה של ה"אלוהים שלי". צדק, משפט וחיים הם הטוב שלי.
ברוך גולדשטיין שם מבטחו בכח הזרוע והרצח שלו. לקח את פרשנותו המעוותת לרצון יהוה והפך אותה למרצח דמים נוראי.
----------
ירמיהו ממשיך ומסביר במה יזכה האיש הארור ובמה יזכה האיש המבורך.
הארור פחות עניין אותי.
נסתכל מה כתוב על המבורך:

ח וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א ֯יִרָא כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי ׃

לא יקבל חיים קלים. ממש לא. צפויים לו ימים קשים – כמו עץ השתול על מים – ייתכן ויבוא חום, יתכן ותבוא בצורת, אבל הוא לא ידאג!! זאת הנקודה – הברכה היא שהאיש לא יהיה מודאג. יהיה לו ביטחון שגם אם יש ימים קשים, גם אם הוא עני, גם אם נתקל במחלה או בקושי, הבסיס המוסרי הטוב שיש לו יעזור לו להיחלץ ולהמשיך לתת פרי.

אני לא איש מאמין אבל בהחלט עובד על עצמי כל יום שניתן ואפשר להתגבר על קשיים ובעיות באמצעות עבודה והתנהלות ישרה. לי זה מספיק וגם עוזר בזמנים קשים.
----------
ירמיהו נוגע בנקודה מאוד חשובה – איך נדע מי ברוך ומי ארור?
התשובה נפלאה:

ט עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ ׃ י אֲנִ֧י יְהוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ ֯כְּדַרְכּוֹ כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו ׃

רק יהוה יודע מי באמת ישר וראוי לברכה ומי לא. אין לכך סממנים חיצוניים ואף נדרש לדעת לחקור לב ולבחון כליות – יכולת שאין לאף אדם.
לכן – כשאתם רואים אדם מלא סמלים המעידים לכאורה על מוסריות גבוהה – לא להתרשם.
ועוד דבר חשוב – כשרואים מישהו שנראה מבורך (כסף רב, דירה נאה, אולי כמה דירות, מכוניות פאר וכו`): זה לא מדד לברכה. המדד לברכה בעיני הוא היכולת לראות את הטוב גם כאשר קשה, והאומץ לפעול להשגת הטוב הזה.